פסק דין: זכויות יוצרים ובינה מלאכותית

האם יצירה שנוצרה על ידי מערכת בינה מלאכותית (AI) כשירה לרישום, וזוכה להגנת זכויות יוצרים?

פסק דין חדש שפורסם בארה"ב שופך אור על השאלה.

תקציר האירועים הקודמים – זכויות יוצרים ובינה מלאכותית

בחודש  פברואר 2022  משרד זכויות היוצרים בארה"ב (USCO)-סרב לרשום זכויות יוצרים על דימוי גרפי שנוצר על ידי מערכת בינה מלאכותית (AI) , ללא כל מעורבות יצירתית של גורם אנושי.  שם היצירה הוא   A recent entrance to paradise. הבקשה הוגשה על ידי סטיבן ת'אלר, מתכנת.

הנימוק המשפטי לסירוב היה שחוק זכויות היוצרים בארה"ב מגן רק על "פירות היצירה והעבודה הרוחניים" ש"מושתתים על הכוחות היצירתיים של המוח האנושי".

או במילים אחרות, המשרד (וכך גם הדין) דורש 'מקור' אנושי ליצירה ולא רק מערכת דיגיטאלית.

מספר חודשים לאחר מכן, הוצגה עמדה של משרד זכויות היוצרים לפיה כעקרון, הוא אינו מאשר רישום של יצירות שנוצרו באופן בלעדי על ידי מערכות בינה מלאכותית. יחד עם זאת, ייתכן והוא יאשר אלמנטים מסוימים בתוך היצירות.

כלומר, ייתכן מצב שבו ביצירת אמנות יהיו מספר רבדים. חלקם יהיו פרי מערכת בינה מלאכותית באופן 'מלא' ולא יזכו להגנה, בעוד רכיבים מסוימים יווצרו באמצעות כוח יצירה אנושי, ויזכו להגנה.

אכן מצב מורכב. להרחבה כנסו למאמר קודם שפרסמתי בנושא

הכרעת בית המשפט בוושינגטון DC

תא'לר החליט לתבוע את המדינה, בגין סירובה לאשר את רישום היצירה. לטענתו זו היתה החלטה "שרירותית, קפריזית, ללא תמיכה בראיות ובניגוד לדין".

המחלוקת צומצמה בין הצדדים לשאלה האם "יצירה שנוצאה באופן אוטונומי על ידי מערכת בינה מלאכותית היא ברת-רישום ותזכה להגנת זכויות יוצרים"?

בית המשפט פסק כי משרד זכויות היוצרים צדק בהחלטתו, וכי נדרשת מעורבות אנושית ביצירה כדי לזכות בהגנה.

נאמר באופן חד משמעי כי הדין בארה"ב מגן אך ורק על יצירות שהן פרי-יצירה אנושי.

אכן, עם התקדמות הטכנולוגיה, מתפתחים כלים שמאפשרים לאמנים ליצור בדרכים חדשות. אולם ישנו עיקרון אחד שאינו ניתן לערעור – כדי שיצירה תזכה להגנה, האמן צריך להיות מעורב בצורה כזו או אחרת בתהליך היצירתי. זאת מכיוון שדיני זכויות היוצרים, נועדו מלכתחילה לעודד ולתמרץ יצירה אנושית, ולא אלגוריתמים כאלה או אחרים.

מאחורי יצירת אמנות אמורה להיות כוונה אמנותית, יצירתיות, אפילו ברמות המינימאליות ביותר.

בית המשפט עוד ציין כי תא'לר לא הראה ולו מקרה אחד שבו הוכרו זכויות יוצרים ביצירה שהמקור שלה לא היה אנושי.

נסיבות המקרה המיוחדות –

יש לשים לב כי נסיבות המקרה הנדון היו ייחודיות. תא'לר לא טען בשום שלב שהיתה מעורבות אנושית ביצירה. הוא דרש להכיר כי מערכת ה-AI היא בעלת הזכויות הראשונה, והוא כמתכנת וכבעלים של המכונה, זכאי להיות בעל הזכויות.

כלומר, הכרעת בית המשפט, ספציפית, מתייחסת למצב בו אין כל מעורבות אנושית, וזה נתון חשוב. בית המשפט אף ציין כי המקרה שמולו "אינו מורכב".

סביר שנראה כבר בקרוב, בקשות להכיר בזכויות יוצרים ביצירות שנוצרו תחת הכוונה אנושית, עם מעורבות ברמות שונות. מקרים אלו דומים במהותם להיעזרות של אמנים בכלים טכנולוגיים אחרים כמו תוכנות עריכה למיניהן.

ניתן לראות בהחלטת בית המשפט רמז, כי הדרך להכרה בזכויות יוצרים ביצירות שנוצרו תוך היעזרות במערכות AI פתוחה. ואכן, מבחינת ההיגיון הפנימי של דיני זכויות היוצרים, זו החלטה סבירה.

אם כן, הצעדים הבאים כפי הנראה, יהיו תחימת הגבולות – באילו תנאים יכיר בית המשפט ביצירות שנוצרו תוך הסתייעות במחוללי AI.

משרדי עוסק בתחום דיני זכויות היוצרים ובדיני אינטרנט. המשרד מלווה עסקים, ארגונים ויזמים.

צריכים ייעוץ משפטי בנושא? מוזמנים ליצור קשר

לקריאת ההחלטה במלואה לחצו כאן