זכויות יוצרים ובינה מלאכותית – החלטה תקדימית

זכויות יוצרים על יצירות hashtag#AI, אולי בכל זאת?

אליסיה שופ, בת 60, גמלאית של צבא ארה"ב וסופרת, הגישה באוקטובר 2023 בקשה לרישום זכויות יוצרים עבור ספר שכתבה , תוך היעזרות משמעותית במערכת ChatGPT.

היא הזינה פרומפטים ויצרה באמצעות המערכת קטעי טקסט, ולטענתה השקיעה שעות עבודה רבות בעריכה וסידור שלהם לכדי יצירה ספרותית מלאה.

כמה ימים לאחר הגשת הבקשה, היא קיבלה מענה שהבקשה נדחתה, וזאת בשל מדיניות משרד זכויות היוצרים האמריקאי. כזכור, המדיניות היא שלא לאשר רישום זכויות יוצרים ליצירות שנוצרו בעזרת AI, ללא מעורבות אנושית.

שופ לא ויתרה, הגישה ערעור, ולמרבה ההפתעה, הערעור התקבל והיצירה נרשמה.

הערעור התבסס על העובדה שהיא בעלת מוגבלות, ולכן נאלצה להסתייע בבינה מלאכותית בתור כלי עזר לכתיבה, וגם הטיעון לפיו השקיעה מאמצים רבים מצידה בהזנת הקלט, ועריכת הפלט שהפיקה המערכת.

במסגרת הערעור הוצגה השוואה בין הספר בגרסתו הסופית, לבין הפלט של ChatGPT, ועורכי דינה המחישו כיצד כמעט כל משפט שונה ונערך על ידה.
חשוב להדגיש, כי גם לאחר קבלת הערעור, זכויות היוצרים שניתנו לה אינן על התוכן עצמו (שיצרה בינה מלאכותית) אלא זכויות על סידור וארגון הטקסט.

נסביר,

לרוב, הזכויות ביצירה ספרותית הן על הטקסט. כלומר, אסור לעשות שימוש בתוכן הספר או הסיפור.
במקרה הזה, הסופרת זכתה להגנה על *ארגון וסידור הטקסט*. לכן, אמנם אסור להעתיק ולעשות שימוש בספר כולו, כמכלול אחד. אבל, הטקסט עצמו אינו מוגן כשלעצמו ולכן מותר לקחת קטעים מהטקסט , לערוך ולסדר אותם מחדש כיצירה נפרדת.
אפשר לחשוב על זה באופן הבא:
צורות גיאומטריות – משולש, ריבוע ועיגול, אינן מוגנות בזכויות יוצרים. כל אחד יכול לעשות בהם שימוש.
אבל אמן גרפי יכול ליצור יצירה מורכבת באמצעות סידור וארגון של צורות גיאומטריות. במקרה כזה, היצירה המורכבת תהיה מוגנת, בעוד כל צורה כשלעצמה חופשית לשימוש ולהעתקה.

מסקנות –
1.    החלטת הרשם האמריקאי היא תקדימית מצד אחד, ומהצד השני, שמים לב שההגנה שניתנה היא עדיין 'רזה', כזו שמעניקה הגנה חלקית.

מהבחינה הפרקטית, הסופרת קיבלה את שרצתה, שהרי לא יוכלו לעשות שימוש ביצירה שלה כפי שהיא. מה הסבירות שמישהו יחליט דווקא להעתיק קטעי טקסט מהספר וליצור מהם יצירה אחרת? ואם כן, לא סביר שזה יפגע ביצירה המקורית , לפחות בהיבט המסחרי.

2.    השלכות עבור ישראל – לפי החוק בישראל, אחת מסוגי היצירות המוגנות היא "לקט", כאשר ההגדרתו בחוק היא:
"לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

יצירות מסוג "לקט" אינן נפוצות, אבל הן בדיוק מיועדות למקרים שבהם אדם אסף תכנים או יצירות ואיגד אותן ליצירת לקט אחת. ההיגיון להכיר ביצירת לקט הוא בכך שבאיגוד היצירות הושקעו מאמצים והשקעה לצד יצירתיות.
לפי ההיגיון של משרד זכויות היוצרים האמריקאי, אמן בישראל יכול, אם מתקיימים התנאים לכך, להגן על יצירה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית בתור יצירת לקט.
דוגמא נוספת יכולה להיות יצירת קומיקס שנוצרה על ידי סידור ואיגוד של איורים רבים לכדי חוברת אחת. במקרה כזה כל ציור כשלעצמו אינו מוגן, אבל החוברת כולה מוגנת.

לסיכום,
ההתפתחויות הטכנולוגיות מציבות אתגרים חדשים בתחום זכויות היוצרים.
כמו שאנחנו רואים, הגורמים והרשויות הרלוונטיים מגלים בהחלטותיהם גמישות מחשבתית ויצירתיות. זאת תוך ניסיון לקבוע את הגבולות הראויים, ובשאיפה לתת לאמנים ויוצרות את ההגנה שמגיעה להם, תוך שמירה על אינטרסים נוספים.

משרדי מעניק יעוץ משפטי בתחום זכויות יוצרים, דיני אינטרנט, פרטיות ואבטחת מידע.

מוזמנים ליצור קשר ולקבוע שיחת יעוץ.