מה בין קרוקודילים לבין NFT ומטא-וורס?

או, מקרה ראשון של תביעה בגין הפרת סימן מסחר ב-NFT

חברת הרמס – Hermes  היא בית אפנה צרפתי יוקרתי שנוסד ב1837. אני אישית לא נוהג לרכוש שם את התיקים שלי  (אין לי בד"כ 12,000$ לתיק) אבל כפי הנראה רבים אחרים כן. לא שופט.

בבעלות הרמס יש מספר סימני מסחר, בתחומי לבוש ותיקים. אחד מהמפורסמים שבהם הוא Birkin, סדרת תיקי  יד תחת המותג  שקרוי על שם השחקנית הבריטים ג'יין בירקין. התיקים מיוצרים מעור של קרוקודיל ומספר ארגוני שמירה על זכויות בעלי חיים מחו בעבר נגד ההתעללות שחווים בעלי החיים בתהליך הגידול שלהם.

הנתבע, מייסון רוטשילד, הוא אמן דיגיטלי שהנפיק 100 ניפטים (NFT) שמחקים את תיקי הרמס, תוך הוספה וקישוט שלהם בפרווה צבעונית. רוטשילד קרא להם "מטא-בירקין" בפראפרזה ברורה על עולם המטא-וורס ההולך ומתהווה. מסתבר שגם הוא לא ייעד את המטא-תיקים הללו לנזקקים, שכן  מחיר כל 'תיק'-ניפטי הוא כ-10,000$  ולפי מה שפורסם תיק "מטא" אחד נמכר בסכום עתק של 42,000$!

כאן אולי נחוצה הבהרה, רוטשילד לא מכר בשום אופן תיקים. הוא הציע למכירה NFT (מעין תעודות בעלות דיגיטליות) שמצביעות על תמונות של תיקים שהוא עיצב. למעשה בתיקים האלו אי אפשר לאחסן אפילו מטבעות דיגיטליים…

רוטשילד בנה אתר סביב המותג החדש וקרא לו מטא-בירקין, תוך מתן פרשנות ביקורתית ואמנותית שלו לתופעה האופנתית השנויה במחלוקת. גם לכך היתה התייחסות בתביעה. הרמס טענו כי רוטשילד ביצע "סייברסקווטינג" – כלומר, רישום דומיין בשם דומה או מטעה לסימן מסחר רשום. (זו הסיבה למשל שלא כל אחד יכול מחר לרכוש דומיין בשם cocacola.co.il)

התגובה מצד Hermes:

הרמס לא ראו בעין יפה את הפעולה האמנותית/מסחרית/מחתרתית מצד מהמתחרה הוירטואלי שקם להם, בלשון המעטה.

הם הגישו נגדו תביעה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, בגין הפרה ודילול סימן מסחר  'Birkin'. טענתם העיקרית היא כי רוטשילד עושה שימוש שלא כדין, כדי להתעשר, וזאת על חשבון המותג הידוע. ההוספה של התחילית META לשם המותג לא סיפקה אותם ולא הפחיתה מעוצמת ההפרה.

חברת הרמס פנתה לפלטפורמה opensea בדרישה שתוריד את הניפטים של רוטשילד, והם אכן הוסרו. אולם רוטשילד לא התייאש והעלה אותם בשנית למכירה בפלטפורמות אחרות. כדי להראות שאינו בא להתחרות או להטעות , הוא אף הוסיף דיסקליימר, לפיו לניפטים שלו אין שום קשר שהוא למותג הרמס המקורי אשר ניתן למצוא אותו בדומיין של החברה הרמס. (לא מיותר לציין שהדיסקליימר הזה הכעיס אף יותר את הרמס.. מאחר והם טענו שעל ידי כך שמם השתרבב בשנית שלא לצורך באתר של רוטשילד).

רוטשילד לא מוותר –

לאחר שהרמס שלחו לרוטשילד מכתב התראה, הוא השיב להם במכתב פתוח לציבור שעיקריו: (תרגום וסיכום חופשי שלי)

"צר לי כי נעלבתם מהשימוש שעשיתי כאמן במותג שלכם. יחד עם זאת, כפי שאתם יודעים, החוקה האמריקאית מאפשרת לי חופש ביטוי יצירתי כאמן ומתירה לי ליצור אמנות באופן חופשי כאוות נפשי. היצירות שלי (חיקוי פרוותי של תיקי birkin) לא שונים באופן מהותי מפרשנויות אמנותיות אחרות למוצרים כאלו ואחרים שנעשו על ידי אמנים בולטים במהלך ההיסטוריה, אנדי וורהול למשל. "

רוטשילד הוסיף כי המטא-בירקין הם הפשטה משעשעת של מותג תרבותי, והאמנות נועדה להביע ביקורת וסלידה מהיסטוריה של פגיעה בבעלי חיים לצרכי אופנה.

הוא סיכם ואמר: "Art is art". לדעתו, העובדה שהוא מוכר וסוחר באמנות באמצעות NFT אינה מפחיתה מהיותו אמן יוצר.

הרמס לעומת זאת, לא השתכנעו מטיעוניו של רוטשילד והם עומדים מאחורי דרישתם כי יפסיק את השימוש. לטענתם האמנות כאן היא רק תירוץ למסחר עבודות שהזכויות להן לא בבעלותו. היותו אמן לא מאפשרת לו לסחור ביצירות שמסתמכות על סימן המסחר שלהם ובפועל פוגעות בבולטות ובייחודיות שלו.

חשוב לציין גם, כי רוטשילד רשם דומיין בעל שם זה ומחזיק חשבונות ברשתות חברתיות.

בסופו של דבר הטענה של הרמס כי השימוש במונח meta-birkin יוצר בלבול והטעיה בקרב הלקוחות ואף יוצר רושם מטעה כי הרמס עומדים מאחורי מכירת ה-NFT. זאת ועוד, השימוש 'מדלל' את המותג והמובחנות שלו וכן את המוניטין הנלווה לו.

לסיכום

התביעה הזו מעוררת עניין רב מפני שבניגוד לתביעות 'רגילות' אונליין, במסגרתן ניתן לפנות ולבקש סעדים כלפי שרתי אחסון, מפעילי אתרים וכיוב' , במקרה הנדון הניפטים מאוחסנים בבלוקצ'יין, רשת מבוזרת שהרישומים בה לא יכולים לעבור תיקונים.

שנית, מה יעלה בגורלם של רוכשי הניפטים? שהרי הם רכשו אותם בתום לב מבלי לדעת שהם מפרים (לכאורה).

תביעה זו בתחילת דרכה, אולם האופן שבו בתי המשפט יתמודדו איתה (כמו עם תביעות אחרות שנולדות בימים אלו) תשפוך אור ותהיה סמן כלפי יזמים, מתכנתים אמנים וחברות מסחריות. נשתדל לעקוב כאן ולעדכן.

טרנד הניפטים שוטף את העולם, בעוד אמנים, חברות מסחריות, רואי חשבון וגם עורכי דין מוצאים עצמם תוהים כיצד נכון וראוי להתמודד עם התופעה. מה שבטוח הוא, גם במטא-וורס יחולו כללים וחוקים. יזמים ואמנים לא יוכלו לעשות שם כרצונם בטענה שזה עולם וירטואלי מקביל, או בטיעונים שחופש האמנותי מאפשר להם לעשות ככל העולה על נפשם.

כפי שחופש האמנות וחירות הביטוי מוגבלים בעולם הפיזי, גם הם יפוקחו ויעברו רגולציה גם במטא-וורס.

החוק והמשפט יצעדו בעקבי הטכנולוגיה, כפי הנראה אין ברירה אחרת. ועד אז, היו שקולים וזהירים בכל הקשור לקריפטו, NFT ומטא וורס. יש יוזמות נהדרות ומבטיחות לצד פרויקטים חובבנים ואפילו הונאות. בידקו פרויקטים שאתם משקיעים בהם, קראו אודותיהם ואודות המפתחים והתייחסו לכך כמו כל השקעה אחרת. אם אינכם בטוחים פנו למומחים שיעזרו לכם להעריך את ההזדמנויות לצד הסיכונים.

קישורים למאמרים בנושאים קרובים:

מהו סימן מסחר?

מה זה NFT?

משרדי עוסק בקניין רוחני, זכויות יוצרים, סימני מסחר, דיני אינטרנט, הגנת הפרטיות ואבטחת מידע

מוזמנים ליצור קשר , או בטלפון 054-5445429

דילוג לתוכן