לפני מספר ימים – ב- 5/4/2021, בית המשפט העליון בארה"ב, הביא לסיומו של סכסוך משפטי בן 10 שנים, בין שני תאגידי ענק – google ו Oracle. ברחבי העולם, בענף ההיי-טק, אבל לא רק, חיכו בציפייה להכרעה זו, שכן היא עתידה להשפיע על היקף הגנת זכויות היוצרים אשר מוקנית לקוד תכנות. במאמר הבא אפרט את עיקרי ההחלטה החשובה.
כאן המקום לציין, כי קוד תכנות נחשב כיום ליצירת טקסט מוגנת, בדומה למשל לטקסט ספרותי, או מחזה, אם כי ההגנה עליו היא בהיקף ובעוצמה שונה כפי שנראה בהמשך. הרקע לדברים הוא, שב-2005 גוגל רכשה את מערכת האנדרואיד, וכדי לאפשר למיליוני מתכנתים בשפת ה-java, לעבוד ולתכנת על גבי פלטפורמת האנדרואיד (אשר מיועדת לסמארטפונים), גוגל העתיקה שורות קוד מתוך ה-API של java. החשיבות ב-API היא בכך שהוא מאפשר למתכנתים ליצור תקשורת בין התוכנות לבין פלטפורמת האנדרואיד ולהפעיל פקודות מוכנות מראש. בכך מתייעלת העבודה בפיתוח אפליקציות ותוכנות מותאמות לאנדרואיד.
קו ההגנה העיקרי של גוגל היה הטענה כי השימוש שלה בשורות הקוד נחשב "שימוש הוגן" .
אקדים את המאוחר ואגלה כי בית המשפט קיבל את טענת גוגל וקבע כי העתקת הקוד מהווה שימוש הוגן. יחד עם זאת כדאי לשים לב לנימוקים ולהערות של בית המשפט, שכן הן בעלות משמעות בכל הקשור להיקף ההגנה על קוד תכנות. (*אבהיר כאן כי הלכות שנפסקות בארה"ב אינן מחייבות כמובן בישראל. עם זאת, הסעיפים הרלוונטים בחוקי זכויות היוצרים דומים בשתי המדינות, ופעמים רבות המגמות שנקבעות בארה"ב מיושמות לאחר מכן על ידי הערכאות בישראל, כך שרצוי וכדאי להכיר אותן ובהחלט יתכן שהן מהוות הקדמה לפסקי דין שנראה בעתיד בארץ.)
ארבעת הדגשים בפסק הדין, כפי שאני רואה אותם –
- דוקטרינת ה'שימוש ההוגן' היא דינאמית מטבעה -מתפתחת ומשתנה עם השנים, גם בהתחשב בשינויים טכנולוגיים. בית המשפט מבחין בין קוד תכנות לבין יצירה ספרותית אחרת, בכך שהראשון משמש לתכלית פונקציונאלית, ובכך השיקולים להגנה עליו או לקביעת 'שימוש הוגן' הם אחרים. (מאחר שיש תועלת חברתית בצידו. מ.כ)
- בית המשפט מיישם את ארבעת המבחנים לקביעה האם היה 'שימוש הוגן' –
- אופי / טבע העבודה – במקרה הנדון הקוד שהועתק (interface API) משמש לצורך פונקציונאלי בתוך התוכנה – הוא מפנה למקומות מסוימים בקוד. בכך הוא שונה מקוד אחר שמהותו יצירת פעולות או משימות במחשב. בית המשפט מדגיש כי השורות שהועתקו הן בעלות חשיבות 'יצירתית' פחותה ולמעשה החשיבות שלהן נובעת מכך שמתכנתים מיישמים אותן במסגרת קודים אחרים-חדשים.
לכן, מדגיש בית המשפט כי אין בפסק הדין כדי להוריד מעוצמת ההגנה על תוכנות באופן כללי ורוחבי. הערה שלי – זוהי נקודה מורכבת שכן בעתיד יפתח המקום לטענה של עורכי דין כי חלק כזה או אחר בתוכנה אינו מהותי והעתקה שלו מהווה שימוש הוגן.
- תכלית השימוש – כאן מעלה בית המשפט נקודה מעניינת, לפיו השימוש של גוגל היה "טרנספורמטיבי" – כלומר שימוש שמוסיף היבט חדש, מחדש או יוצר תכלית חדשה ליצירה.
הוא מפרט כי גוגל למעשה יצרו תשתית שמאפשרת למתכנתים לתכנת על גבי פלטפורמה חדשה ושונה (סמארטפונים) ממה שהיה נהוג עד אז ( מחשבי שולחן, או ניידים). אפשרות חדשה זו נועדה לאפשר יצירת תוכנות ויישומים חדשים. לפיכך, התכלית של גוגל עמדה בקנה אחד עם הוראות החוקה האמריקאית (עידוד יצירה חדשה). בכך בית המשפט מציג פרשנות שונה מהרגיל לשימוש 'טרנספורמטיבי' שמציין בדרך כלל דרך חדשה מבחינה אמנותית להשתמש ביצירה – למשל הצגה בדרך ביקורתית או פארודית.
- היקף השימוש – מחד, גוגל העתיקה 11,500 שורות קוד , נשמע הרבה נכון? מאידך, התוכנה כולה כללה 2.86 מיליון שורות קוד (!), וגוגל העתיקה אך ורק את השורות להן הזדקקה ולא מעבר לכך. כלומר השורות שהועתקו נועדו אך ורק לצורך התכלית שהוצגה בסעיף לעיל והיוו למעשה אחוז קטן מאד מכלל היצירה.
- ההשפעה של השימוש על ערך השוק של התוכנה – כאן קבע בית המשפט כי שוק הסמארטפונים לא היווה תחרות ל-JAVA , והם אף עשויים להרוויח מההטמעה של הקוד בסמארטפונים. לבסוף, בית המשפט מוסיף ששיקול נוסף שנלקח בחשבון הוא מידת הפגיעה בתועלת הציבורית – כלומר שאם נמנע שימוש ביצירה הציבור בכללותו יפגע ותמנע ממנו תועלת. זוהי אמירה ש'הקפיצה' גורמים שונים בתעשיות היצירה האמנותית וההפקה, שכן עד כה לא היה נהוג לעשות בחינה תועלתית אם היצירה החדשה תועיל או תזיק לכלל הציבור.
3. בית המשפט מבהיר בסיום פסק הדין, כי ההלכה שנקבעה לא משנה או פוגעת בפסיקות קודמות. (ולכן אין להסיק מכך מסקנות מרחיקות לכת , מ.כ)
4. בית המשפט לא הכריע האם ה-API הוא יצירה מוגנת, אלא הניח לצורך פסק הדין כי הוא מוגן.
מה המסקנות?
ראשית, במסגרת הדיון לגבי תוכנות, נראה שיש להבחין בין חלקים שונים בקוד – הקטעים המהותיים ועיקריים כנראה יזכו להגנה רחבה יותר מאשר קטעי קוד להם יש משמעות פונקציונאלית ופחות יצירתית וחדשנית.
שנית, הקביעה של בית המשפט כי השימוש הוא טרנספורמטיבי, נובע כפי הנראה מכך שהיה מדובר בפלטפורמה טכנולוגית חדשה, שטמנה בחובה אינספור אפשרויות טכנולוגיות חדשות, יישומים חדשים וכיוב'. אין להסיק מכך שכל שימוש חדש בתוכנה יוכל לחסות תחת הגנה זו.
שלישית, בית המשפט יישם איזון בין הזכות ביצירה של הבעלים, לבין התועלת הציבורית (או הנזק הציבורי) שיכולים להיגרם כתוצאה מהגבלת השימוש. לכאורה עלה כאן טיעון שעשוי להדאיג בעלי זכויות יוצרים מתחומים שונים. האם יש לדאוג מעתה שבכל מקרה שיגיע לבית המשפט , הוא ישקול שיקולים מעין אלה – האם התועלת בשימוש ביצירה גבוהה יותר מעלות יצירה חדשה?
אין לכך תשובה מוחלטת אולם ההנחה הסבירה יותר היא שנימוק זה עלה בשל אופי היצירה במקרה הנדון – יצירה פונקציונאלית, שאינה בליבת הגנת זכויות היוצרים. כפי שבית המשפט ציין, הוא לא משנה את עמדתו המקובלת באשר להגנה על זכויות יוצרים ,וסביר כי צירוף הנסיבות הייחודי במקרה הנדון הוביל להכרעה שהתקבלה.
