הרגע הזה שבו אמן מוסר או משחרר את יצירתו לטובת שימושו של אחר הוא רגע משמעותי וחשוב במובן הרגשי, האמנותי וגם הכלכלי. שווה לעצור רגע ולנסח לעצמך – מה בעצם אני מוסר, ומה שומר לעצמי? האם אוכל להשתמש או להציג את היצירה אחר כך?
קחו רגע לקרוא את הדברים הבאים, אם מתעוררות שאלות או מחשבות מוזמנים/ות להגיב ולשתף.
לשאלת הבעלות בזכות היוצרים יש משמעויות רבות, כגון האפשרות לתבוע בגין הפרה והזכות ליצור יצירה נגזרת, שכן אלו אפשריות רק לבעל הזכות.
לכן, כאשר אתם עומדים לקראת חתימה על הסכם עבודה, מתן שירות, או הסכם להעברת זכות, עליכם ראשית לשאול את עצמכם מה ברצונכם 'לתת' ללקוח ומה מעוניינים לשמור לעצמכם – ולהקפיד שהדברים מעוגנים בחוזה.
זו הזדמנות לחדד את ההבדל בין העברת זכות יוצרים לבין הענקת רישיון שימוש ייחודי / לא ייחודי:
– העברת זכות יוצרים – כשמה כן היא, העברה של הבעלות ביצירה שמקנה למקבל את הזכות לבצע פעולות המפורטות בחוק בין היתר – העתקה , פרסום ביצוע, שידור ויצירה נגזרת.
את העברת הבעלות יש לעשות במסמך כתוב.
– הענקת רישיון ייחודי – העברת זכות למקבל לעשות פעולה מסוימת באופן ייחודי – למשל לפרסם עבודת אמנות. במקביל נמנעת הפעולה הספציפית הזו מבעלי הזכות וכן אסור לו לתת אותה לאחר.
הענקת רישיון ייחודי טעונה מסמך בכתב.
– הענקת רישיון לא ייחודי – העברת זכות למקבל לעשות פעולה באופן מקביל לבעלי הזכות.
לפעולה זו לא נדרש מסמך כתוב.
כל אחת משלושת הפעולות האלו יכולה להיות מוגבלת למקום מסוים, לזמן מסוים או לעשיית פעולה אחרת ביצירה.
כאמנים או יוצרות, הדברים הללו אינם ניואנסים, אלא טומנים בחובם – הן משמעויות אמנותיות והן השלכות כלכליות. חשוב לא להקל בכך ראש, לחשוב ולתכנן מראש ולתת לרצון ביטוי בהסכם מול הצד השני.
כך לדוגמא אם יוצרת רוצה להציג עיצובים שלה בתיקי עבודות, אתר או רשתות חברתיות, יש לכלול זאת בהסכם.
על יוצר שמעוניין למכור עבודת אמנות בעתיד ללקוחות נוספים להכניס סעיף בחוזה וכן הלאה.
אם יש ספק, שווה להתייעץ, מאחר ומסובך הרבה יותר לתקן טעויות לאחר חתימת החוזה.
