שימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) טומן בחובו לא רק יתרונות תפעוליים משמעותיים, אלא גם סיכונים ממשיים לחשיפה משפטית, רגולטורית ותדמיתית. לכן, יישום מדיניות AI בארגון אינו מותרות, אלא צורך חיוני להגנה משפטית ולניהול סיכונים.
בעידן שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית משולבות כמעט בכל תחום עסקי – משיווק, דרך שירות לקוחות ועד קבלת החלטות ניהוליות – נדרשת מדיניות מסודרת שתנחה את הארגון בשימוש אחראי, בטוח ואתי ב-AI.
מדיניות AI היא מסמך פנימי שמגדיר:
- את הכללים לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית.
- את הסיכונים שהארגון מזהה ואת האמצעים להפחתתם.
- את מנגנוני הבקרה, ההדרכה והפיקוח על שימוש בטכנולוגיות אלו.
מסמך שערוך היטב מגן לא רק על זכויות צדדים שלישיים (לקוחות, ספקים, עובדים), אלא גם על הארגון עצמו: היא מצמצמת חשיפות משפטיות, מגבירה את אמון הציבור, ותורמת להתנהלות עסקית נבונה בעת משברים או תקלות טכנולוגיות.
מדיניות בינה מלאכותית – סקירה תמציתית: המצב החוקי בישראל
נכון ל-2024, בישראל טרם קיימת רגולציה ייחודית ומחייבת בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, מסמך מדיניות ממשלתית שפורסם בדצמבר 2023 קובע עקרונות מנחים לרגולציה ואתיקה בשימוש ב-AI, בהתבסס על עקרונות ה-OECD.
המדיניות הישראלית ממליצה על רגולציה גמישה וענפית, המעודדת שימוש אחראי בטכנולוגיות בינה מלאכותית תוך שמירה על זכויות יסוד כגון פרטיות, מניעת אפליה ושקיפות.
במקביל, קיימת תחולה של חוקים קיימים:
- חוק הגנת הפרטיות: בכל שימוש במידע אישי לצורך תהליכי AI.
- זכויות יוצרים: בהפקת תכנים אוטומטיים שעלולים להפר זכויות קיימות.
- חוק הגנת הצרכן: כאשר תהליכים אוטומטיים משמשים לפרסום, שיווק או קבלת החלטות כלפי לקוחות.
- דיני חוזים ונזיקין: במקרים של שימוש רשלני או הפרת חובת זהירות בפיתוח והפעלת מערכות AI.
בהיעדר חקיקה ייחודית, האחריות נופלת כיום בעיקר על הארגונים עצמם לגבש מדיניות ולפעול לפי עקרונות משפטיים וכללי זהירות מקובלים.
מה חייב להופיע במדיניות AI של הארגון?
מדיניות שימוש בבינה מלאכותית צריכה לכלול לפחות את הרכיבים הבאים:
- הצהרת מטרה:
- תיאור מטרת השימוש בבינה מלאכותית בארגון.
- התחייבות לשימוש אחראי, הוגן ובטוח.
- הגדרת תחומי השימוש המותרים:
- אילו מחלקות רשאיות להשתמש ב-AI, ובאילו יישומים.
- הבחנה בין שימושים אסטרטגיים (ליבתיים) לבין שימושים שגרתיים.
- ניהול סיכונים:
- מיפוי סיכונים משפטיים, טכנולוגיים ואתיים.
- הגדרת תהליך אישור לפני שימוש בכלי AI חדש ("נוהל סף").
- פיקוח ומעורבות אנושית:
- חובת בדיקת תוצרים של מערכות AI על ידי גורם אנושי מוסמך.
- קביעת דרישות להסבר החלטות אוטומטיות (Explainability).
- זכויות קניין רוחני:
- הוראות לבחינת בעלות על תכנים שנוצרים באמצעים אוטומטיים.
- התייחסות לרישיונות שימוש בתוצרים.
- הגנה על פרטיות ואבטחת מידע:
- כללים לאיסוף, עיבוד ואחסון מידע אישי באמצעות AI.
- דרישות מהספקים החיצוניים בתחום אבטחת מידע (לרבות NDA וחובת הצפנה).
- אתיקה ושקיפות:
- התחייבות להימנע מאפליה והטיות.
- גילוי למשתמשים על מגע עם תכנים שנוצרו ע"י AI.
- אחריותיות ומבנה פנימי:
- מינוי בעלי תפקידים לניהול סיכוני AI.
- קביעת מנגנון תלונות פנימי לטיפול בפניות הנוגעות לשימוש בבינה מלאכותית.
מדוע מדיניות AI לא עומדת בפני עצמה?
מדיניות AI אינה תחליף למסמכי מדיניות קיימים בארגון, אלא נדבך נוסף: היא חייבת להיות משולבת במדיניות הגנת הפרטיות, בתנאי השימוש, בנוהלי אבטחת מידע, ובמדיניות ניהול סיכונים כללית.
למשל, סעיפים במדיניות הפרטיות צריכים להבהיר אם וכיצד נאסף מידע אישי במסגרת שימוש ב-AI; תנאי שימוש באתר צריכים לכלול הצהרה אם תכנים מוצגים לגולש נוצרו ע"י מערכת אוטומטית.
מה עוד כדאי לזכור? מבט לעתיד
הצעות חקיקה באירופה ובמדינות נוספות צפויות להשפיע גם על חברות ישראליות שפועלות בשוק הבינלאומי. טיוטת חוק ה-AI באירופה (AI Act) מחייבת ארגונים לנהל ניהול סיכונים מפורט ולהיות מסוגלים להסביר כל החלטה אוטומטית. מגמות אלה מדגישות את החשיבות בהיערכות מוקדמת וביצירת מדיניות פנימית אחראית.
לסיכום:
מדיניות AI איננה המלצה בלבד, אלא מרכיב חיוני באסטרטגיית ניהול הסיכונים של כל ארגון. בהיעדר מדיניות מסודרת, חשוף הארגון לסיכונים משפטיים, רגולטוריים ותדמיתיים, שעלולים לעלות לו ביוקר.
כדי לוודא שהארגון שלך עומד בחזית החדשנות אך גם מוגן משפטית, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בהגנת הפרטיות, אבטחת מידע ודיני אינטרנט לצורך עריכת מדיניות AI מותאמת אישית.
זקוקים לייעוץ או לעריכת מדיניות בינה מלאכותית מקצועית ומותאמת לארגון שלכם? אני מזמין אתכם לפנות אליי, עו"ד מוטי כהן, מומחה לדיני אינטרנט, פרטיות ואבטחת מידע. ביחד נבנה עבורכם מדיניות AI שתגן על הארגון ותאפשר לו לצמוח בבטחה בעידן הדיגיטלי.
