הסכם רישיון תוכנה SAAS

מהו הסכם SAAS ומה ההבדל בינו לבין הסכם רישיון תוכנה?

הסכם SAAS (Software as a Service) הוא חוזה בין ספק תוכנה לבין לקוח, שבמסגרתו הלקוח מקבל גישה לתוכנה המתארחת בענן או בשרתים מרוחקים, ללא צורך בהתקנה מקומית במחשבי הלקוח. בניגוד להסכם רישיון תוכנה מסורתי, שבו הלקוח רוכש עותק של התוכנה ומתקין אותו במחשביו, בהסכם SAAS הלקוח מקבל רק הרשאה להשתמש בתוכנה מבלי לקבל בעלות על עותק שלה.

ההבדל המרכזי הוא שהתוכנה אינה "עוברת" ללקוח –  היא נותרת בידי הספק, והלקוח פשוט מקבל גישה אליה דרך האינטרנט. זהו שירות שדומה יותר להשכרה מאשר לרכישה.

מאפיינים עיקריים של הסכם  SAAS

1. 1. הגדרת היחסים – ספק מול לקוח/משתמש -הספק מספק גישה לתוכנה, בעוד שהלקוח (או המשתמשים מטעם הלקוח) מתחברים אליה דרך האינטרנט.

1. 1. מעורבות צד שלישי לשירותי אירוח (Hosting) – לעיתים קרובות, התוכנה מתארחת על ידי צד שלישי, כמו שרתים של AWS, Azure או Google Cloud.

1. 1. אין חילופי סחורות פיזיות – אין "משלוח" של התוכנה, אלא רק הרשאה לגשת אליה מרחוק.

1. 1. גישה לתוכנה – הלקוח מקבל גישה לתוכנה דרך הדפדפן או אפליקציה ייעודית.

נקודות קריטיות שיש להבהיר עם הלקוח לפני עריכת הסכם  SAAS

1. 1. הבנת המודל העסקי – היכן התוכנה "יושבת"? האם היא בענן או שיש רכיבים מסוימים שמותקנים אצל הלקוח? אם קיימים רכיבים מקומיים – זה לא 100% SAAS, וחשוב להגדיר זאת במדויק.

1. 1. שליטה בסביבה הטכנולוגית – מי שולט בשרתים? מי יכול לבצע עדכונים ולתקן תקלות? האם ללקוח יש אחריות לעדכן רכיבים מסוימים?

1. 1. חובות הלקוח -האם הלקוח מחויב לאשר עדכונים? מה קורה אם הלקוח מסרב לבצע עדכון?

1. 1. גישה ושימוש בתוכנה – מיהו המשתמש המורשה? האם יש רשימה שמית? האם יש הגבלה על כמות משתמשים או נפח המידע? האם קיימות מגבלות גיאוגרפיות על השימוש?

1. 1. ניהול גרסאות ועדכונים -האם הספק שומר רשימה פנימית של עדכונים וגרסאות קודמות? מה קורה במקרה של תקלה הנובעת מאי-עדכון מצד הלקוח?

מה קורה ב'יום שאחרי'?

חשוב מאוד להבהיר בחוזה:

האם הלקוח מאבד גישה מיידית לתוכנה ולנתונים שבה לאחר סיום ההתקשרות?

האם הספק מחויב להעניק גישה מוגבלת כדי שהלקוח יוכל לייצא את הנתונים שלו?

מי מחזיק ב'מפתח' לתוכנה – האם הספק שולט בגישה ובתפעול.

סעיפים שחייבים להופיע בהסכם  SAAS

1. 1. הגבלת גישה ושימוש – כמה משתמשים רשאים לגשת לתוכנה? מהי ההגדרה של 'משתמש'? כיצד מגבילים כמות דאטה שהלקוח יכול להעלות?

1. 1. סנקציות על ניצול לרעה מה הסנקציות במקרה של הפרת תנאי השימוש? האם הספק רשאי להקפיא משתמש או להשעות מנוי?

1. 1. בעלות ושימוש בנתונים למי שייכים הנתונים שהלקוח מזין לתוכנה? האם הספק רשאי להשתמש בנתונים אנונימיים לצורך מחקר ופיתוח?

1. 1. אבטחת נתונים ופרטיות – מדיניות פרטיות ברורה. התחייבויות להצפנת נתונים, גיבוי ואבטחה.

1. 1. ניהול משברים -מה קורה במקרה של פרצת אבטחה? מה עושים אם הספק פושט רגל או מפסיק את השירות?

1. 1. שירות ותמיכה (SLA) – זמני תגובה לטיפול בתקלות. מטרות ביצועים (Uptime). החרגות לאחריות הספק (כגון בעיות הנובעות מתקלות אצל ספק האירוח).

1. 1. הגבלת אחריות – הגבלת אחריות על אובדן נתונים, בעיות פרטיות. מה קורה במקרה של תקלות בשרתים חיצוניים (AWS למשל)? החרגות הקשורות לעומס יתר או וירוסים שהלקוח החדיר.

1. 1. שיפוי – חובת שיפוי מצד הלקוח בגין הפרת פרטיות, שימוש לרעה, השחתת המערכת. מה קורה אם הלקוח משתמש בכלים כמו AI באופן שמפר תנאי שימוש?

לסיכום

עריכת הסכם SAAS היא משימה מורכבת הדורשת ידע משפטי וטכני מעמיק. כעורך דין לדיני אינטרנט וקניין רוחני, אני כאן כדי לעזור לכם לבנות הסכמים שמגנים על האינטרסים שלכם — בין אם אתם ספקי תוכנה או לקוחות שמבקשים להבטיח שהזכויות והנתונים שלכם מוגנים.

לייעוץ וליווי משפטי בעריכת הסכמי SAAS, אתם מוזמנים ליצור קשר.