הוצאה לאור ובינה מלאכותית

גילדת הסופרים (The Authors Guild) היא אגודה מקצועית של סופרים אמריקאים. היא הגדולה בתחומה ,וכוללת מעל 13,000 חברים.

הגילדה פועלת בעיקר למען הגנה על חופש הביטוי והיצירה, ולטובת הגנה על זכויות יוצרים. היא גם מסייעת לכותבים בכל הקשור לחוזים הוגנים. במסגרת פעילותה הגילדה מציעה  סעיפי חוזים והסכמים וממליצה ליוצרים לאמץ אותם.

הוצאה לאור ובינה מלאכותית – התפתחויות

לאחרונה, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לבצע פעולות שונות, שבעבר נעשו על ידי בעלי מקצוע, באמצעות בינה מלאכותית:

1. כתיבת טקסטים
2. קריינות של ספרים (אודיו-בוקס)
3. תרגום של ספרים
4. עיצוב כריכות ספרים.

 לאור ההתפתחויות הללו, והאיומים שהגילדה מזהה כלפי הכותבים, היא פרסמה סעיפים חדשים לחוזים, שמציעים התמודדות עם היכולות החדשות של הבינה המלאכותית.

מה המוטיבציה של הגילדה? 

הגילדה מסבירה את הצעתה: "הגילדה מאמינה שכתיבה, קריינות ותרגום שנעשו על ידי גורם אנושי הן בהכרח נעלות על החיקויים שמציעה ה-AI."

היא ממשיכה ומפרטת שבקריינות אנושית יש ערך מוסף שהבינה המלאכותית לא יכולה לשחזר, לראיה, אנשים בוחרים במיוחד בקריינות של אדם כזה או אחר שקולו אהוב עליהם. 

כך גם, עיצוב הכריכה הוא אחד האלמנטים שמושכים אדם לבחור בספר כזה או אחר.

גם תרגום היא אמנות בפני עצמה, אשר דורשת מהמתרגם 'לחוש' את מהות ואופי הסיפור. בינה מלאכותית מסוגלת לספק תרגום 'מדויק' מבחינה לשונית, אבל אינה מסוגלת להתמודד עם רבדי המשמעויות, או לבחור במילה או מונח מסוים שיהלום יותר את כוונת הכותב.

ברמה האתית, הגילדה מתנגדת להסתמכות על המערכות שהתבססו ולמדו ללא אישור והסכמה, טקסטים של יוצרים.

הגילדה מבהירה שהיא מגלה סולידריות עם יוצרים מתחומים ותעשיות אחרות, שבדומה לסופרים, מתמודדים עם איומים מקצועיים, שנוצרים מפיתוחי בינה מלאכותית.

רשימת סעיפי החוזים המוצעים על ידי הגילדה:

1. איסור על שימוש ביצירה כתובה למטרת למידת מכונה – אלא אם ניתן לכך אישור מהכותב.

הסעיף הזה הוא תגיבה לחששות שעולים מצד כותבים, לאפשרות שספרים שלהם ישמשו לטובת לימוד מכונה. תוצאה אפשרית (שאת ראשיתה רואים כבר היום) היא תחרות שעלולה בסופו של דבר לפגוע בפרנסת היוצרים.  

2. שקיפות – כותב יגלה בפני המוציא לאור אם השתמש באופן מהותי בכלי בינה מלאכותית לצורך הכתיבה. בנוסף, אסור יהיה לדרוש מכותבים להשתמש בבינה מלאכותית לצורך הכתיבה.
3. תרגום – מוציא לאור לא יתרגם ,או יאפשר לאחר לתרגם, את היצירה באמצעות כלי בינה מלאכותית, אלא אם קיבל אישור מהכותב. לעומת זאת, מותר למתרגם להיעזר בכלי בינה מלאכותית, וזאת כל עוד המעורבות שלו בתרגום היא מהותית.
4. עיצוב כריכות – מוציאים לאור לא ישתמשו בכלי בינה מלאכותית לצורך עיצוב הספר – כריכה, איורים, או כל אלמנט גרפי אחר בספר. כמו בסעיף הקודם, מותר לאנשי העיצוב להיעזר בכלי בינה מלאכותית, כל עוד הם שולטים ובוחרים את התוצאה הסופית.

סיכום

חשוב להגיד, הסעיפים האלו מהווים הצעה בלבד.

יחד עם זאת, אני חושב שזו דרך אמיצה להתמודד עם המציאות החדשה.

האם זה יעזור לכותבים? בהחלט קשה לדעת. מכיוון שאנחנו בראשיתה של המהפיכה, קשה לצפות האם יצירות שנוצרו על ידי מכונות יצליחו להחליף יצירות מעשי ידי אדם.

בתחום הספרות אני חושב שזו תהיה משימה מורכבת במיוחד. כפי שהגילדה אבחנה נכון, יצירה ספרותית אינה רק מצבור של מילים שיוצרות משמעות כלשהי. יצירה ספרותית מגיעה מתוך הקשר, רקע ותרבות. מתוך החוויות והשקפת העולם של הכותב. למילים שנבחרות יש אופי ומטען. האם מחשבים יצליחו לחקות את האיכויות האלו? שאלה טובה.