ייעוץ וליווי משפטי
בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע

החוק והתקנות חלים על כלל המשק, מקטן ועד גדול. יש גורמים שמשפיעים על היקף החובות – למשל היקף המידע שנאסף, מספר בעלי ההרשאות, סוג המידע ועוד.

חוק הגנת הפרטיות והתקנות חלים גם על עוסק עצמאי, או בעל חברה יחיד.  כך שגם אם את.ה רואה חשבון עצמאי, עורך דין, יועץ כלכלי, או כל בעל מקצוע אחר – ייתכן והחוק חל עליך.

תקנות אבטחת מידע קובעות 4 דירוגי אבטחה, ברמות שונות. עליך לפנות לעורך דין לענייני פרטיות ואבטחת מידע, על מנת שיאפיין את פעילות העסק ויסווג אותו. לאחר מכן יוכל להגדיר מהן הפעולות הנדרשות לצורך יישום הוראות החוק.

כעקרון – גם שמות וכתובות מייל נחשבים מידע שיש להגן עליו ולאבטח אותו.

אם האתר אוסף מידע על גולשים ומשתמשים (למשל – שמות, פרטי יצירת קשר, קבצי קוקיז, מידע אחר), על פי חוק עליך לפרסם מדיניות פרטיות, שתעמוד בדרישות הדין.

לא. אלו אמנם פעולות חשובות, אבל לא מספיקות לפי החוק. קיימות דרישות נוספות כגון עריכת מסמכים ארגוניים, רישום מאגר מידע, עריכת הדרכות לעובדים, עריכת חוזים והסכמים עם ספקים ועוד.

חל שינוי דרמטי בחוק (תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף ב-2025): חובת הרישום הכללית של מאגרי מידע במשרד המשפטים (אצל רשם מאגרי המידע / הרשות להגנת הפרטיות) בוטלה ברובה. כיום, רוב העסקים והארגונים אינם נדרשים עוד לרשום את מאגר המידע שלהם. חובת הרישום צומצמה ונשארה תקפה רק במקרים חריגים וספציפיים מאוד (כגון גופים ציבוריים, או גופים שמטרתם המרכזית היא איסוף מידע רגיש על מעל 100,000 אנשים ומסירתו לאחרים). עם זאת, חובות הציות גדלו משמעותית: ביטול חובת הרישום לא אומר שאין חוקים – להפך. הוחמרו מאוד הדרישות לאבטחת מידע, מינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO) בחלק מהארגונים, ושמירה על זכויות הנושאים. כמו כן, לרשות להגנת הפרטיות הוקנו סמכויות אכיפה וענישה כספית בסכומים גבוהים מאוד על הפרות. המלצתי היא להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות ואבטחת מידע כדי לוודא עמידה בהוראות החוק והתקנות המעודכנות.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין אבטחת מידע. ייתכן ועליך לדווח לרשות להגנת הפרטיות בדבר האירוע. ישנם גורמים נוספים שיודעים לסייע כגון רשות הסייבר הלאומית.

ראשית , יישום הוראות החוק והתקנות יצמצמו חשיפה לאירועי סייבר.

בנוסף קיימים סיכונים משפטיים (תביעות ייצוגיות או אזרחיות, אכיפה מצד רשות הגנת הפרטיות), סיכונים כלכליים (קנסות, תשלום פיצויים, אבדן ימי עבודה וכד') וסיכונים ארגוניים (אבדן מידע, פגיעה בפעילות העסקית וכיוב').

תלוי, יש לבדוק זאת נקודתית. חשוב לציין שהתקנות מחייבות לחתום על הסכם עבודה עם ספקים במיקור חוץ שיקבלו גישה למאגרי המידע. ההסכם יסדיר את מלוא ההיבטים שכרוכים בשמירה על המידע ואבטחתו.

סעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות קובע מתי יש למנות ממונה על אבטחת מידע. מומלץ לפנות ליעוץ משפטי על מנת לוודא את מלוא החובות על העסק.

לפי חוק, דיוור ישיר הוא פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם. דיוור ישיר אינו זהה ל"ספאם". אם הנך שולח דיוור ישיר, מחזיק מאגר מידע שמיועד לשירותי דיוור ישיר, מומלץ לפנות ולקבל יעוץ משפטי.

לפי חוק, מאגר מידע הוא אוסף דיגיטלי של נתוני מידע. "מידע" הוא נתונים על אישיות של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועי, דעותיו ואמונותיו.