הטענה נגד פרטנר:
פגיעה בפרטיות והפרת הסכם עם הלקוחות בכך שעשו שימוש לא חוקי בנתוני איכון
לאחרונה נדונה בבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פרטנר תקשורת, בה נטען כי החברה עושה שימוש לא כדין בנתוני האיכון של לקוחותיה, תוך הפרת החוק, הסכמים עם הלקוחות ותנאי רישיון ההפעלה שלה.
רקע לתביעה:
הטענה המרכזית היא כי פרטנר התקשרה בהסכם עם חברת טלפוניקה, ונתנה לה גישה לנתוני איכון של לקוחותיה באופן לא חוקי. טלפוניקה השתמשה בנתונים אלו כדי להפיק דוחות סטטיסטיים ואגרגטיביים, אך הציגה את המידע באופן אנונימי, ללא אפשרות לזיהוי הלקוחות ישירות.
המחלוקת המשפטית
הסוגיה המרכזית בתביעה נוגעת לעיבוד הראשוני מצד פרטנר של נתוני האיכון והנתונים הדמוגרפיים. התובעים טוענים כי הנתונים כללו מידע רגיש כמו מקום מגוריהם של הלקוחות, גילם, מינם, פרטי מצב סוציואקונומי ואף השקפות פוליטיות. לטענת התובעים, פרטנר הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות בכך שהעבירה את הנתונים לגורמים חיצוניים, תוך הפרת הסכם ההתקשרות עם הלקוחות.
החלטת בית המשפט
השופטת קבעה כי פרטנר לא הצליחה להוכיח כי הנתונים שעברו לטלפוניקה עברו תהליכי אנונימיזציה תקינים וכי לא היה לפרטנר אישור כדין והסכמה להעביר את המידע.
השופטת ציינה כי טענת המבקש לפיה הנתונים לא עברו את התממה הנדרשת לפני כניסתם למערכת, לא נסתרה, מה שפותח את הדרך להתמקדות בטענה כי העיבוד של הנתונים מהווה הפרה של החוק וההסכמים.
הפגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות
בפסק דין ורדי נקבע כי עניין הנוגע לצנעת חייו של אדם הוא עניין שיש בו די כדי לחצות את אותו סף של אינטימיות – שלאחריו נאמר כי נפגעה "צנעת החיים האישיים".
השופטת קבעה שלא יכול להיות חולק שהרגלי הגלישה של אדם ברשת, דפוסי התקשרות, קטגוריות סוציואקונומיות ואחרות ועוד כפי שכבר פורט, הם עניינים שבצנעת חייו של אדם.
הוכח לכאורה כי פלאפון הפרה את סעיפים 2(9), 2(10) 2(11) בחוק הגנת הפרטיות בכך שעשתה שימוש בידיעה על ענייניהם הפרטיים של מנוייה וגם מסרה אותם לאחר .
הפרת הסכם ההתקשרות עם הלקוחות
בנוסף, נדונה השאלה האם פרטנר הפרה את הסכמי ההתקשרות שלה עם הלקוחות, במיוחד את עקרונות מדיניות הפרטיות שלה. מדיניות פרטיות חייבת להיות ברורה ומובנת, כך שהלקוחות יהיו מודעים להשלכות של הסכמתם למסירת המידע האישי. השופטת קבעה כי סעיף הפרטיות בחוזה המנויים של פרטנר, המהווה חלק מחוזה ארוך ומורכב (130 עמודים!) , לא יכול להיחשב כהסכמה מדעת.
הפרת עיקרון צמידות המטרה
עוד נקבע כי פרטנר הפרה את עקרון "צמידות המטרה", לפיו מידע שנמסר על ידי הלקוחות חייב לשמש אך ורק למטרות שקשורות במישרין לשירותים שהלקוחות קיבלו. השופטת קבעה כי לא ניתן לראות בהסכמת הלקוחות לחוזה כהסכמה להעברת המידע לצרכים שאינם קשורים ישירות לשירות.
פרטי ההליך –
ת"צ 44501-10-17 בן דוד ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'
בפני השופטת מיכל נד"ב