הפרת זכויות יוצרים – כמה זה שווה לי?

פיצוי בתביעות זכויות יוצרים – הקדמה חשובה

נתחיל בעיקר – אם הפרו את הזכות שלכם, פנו לקבל ייעוץ מעורך דין מומחה לזכויות יוצרים. מדוע?

ראשית, עורך הדין ידע להעריך בצורה המקצועית ביותר, מהם סיכויי ההצלחה של התביעה שלכם, ומהו הפיצוי הסביר שתזכו לו בעקבות הפרת זכויות היוצרים, לאור כל הנסיבות שתציגו בפניו.

שנית, אם אתם תצרו קשר עם מי שהפר את הזכות, אתם עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של התביעה שלכם.

האם תביעת זכויות יוצרים משתלמת?

בקצרה – כן. יתרה מכך, רוב תביעות זכויות היוצרים מסתיימות במהירות יחסית, בין אם זה בפשרה מוסכמת ובין אם לאחר דיונים ספורים. לכן בהחלט משתלם לאכוף את הזכויות שלכם ושלכן.

במאמר זה נדון בשאלה האם תביעה בגין הפרה משתלמת? ועוד, מה השיקולים שבית המשפט בוחן בעת שהוא דן בתביעה?

הרבה אנשים, יוצרים ואמניות, או אחרים שמגלים הפרה של זכות ביצירה שלהם, תוהים האם בכלל שווה לתבוע בגין הפרת זכות יוצרים בתמונה ומהם הגורמים שמשפיעים על גובה הפיצוי שיינתן במקרה שבית המשפט יקבל את תביעתם?

לא פעם נתקלים בידיעה על תביעה בסך מאות אלפי שקלים בגין הפרת זכויות, אך למרות שהחוק קובע שניתן לתבוע סכומים אלו, האם בתי המשפט אכן פוסקים פיצויים בשיעורים הללו? אקדים ואומר שכפי הנראה לא, הפיצויים יהיו בדרך כלל נמוכים יותר, אבל ניתן בהחלט לתבוע פיצויים מכובדים ביותר אף ללא הוכחה של נזק ישיר מההפרה.

ובכן, גובה הפיצוי נקבע לפי מספר קריטריונים ונסיבות אותם אפרט במאמר זה.

פיצוי בהפרת זכויות יוצרים – מה החוק קובע?

חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007 קובע בסעיף 56 כי ניתן לתבוע פיצוי בלא הוכחת נזק עד לסך 100,000 ₪. מדוע זה חשוב?

פעמים רבות, תובעים מתקשים להוכיח את שיעור הנזק שנגרם להם. מדוע? מכיוון שפגיעה בקניין רוחני תהיה במקרים רבים שונה מפגיעה בקניין 'רגיל' – פיזי (כמו למשל דירה, או רכב), בכך שלא בנקל ניתן לזהות ולאמוד את עוצמת הנזק. לדוגמא, שימוש ללא אישור בתמונה של צלם ופרסומה פוגעת בזכותו להתפרנס ממכירת התמונה. אולם היא גם עשויה לגרום לפגיעה בתדמיתו ואף לכך שאנשים נוספים יעתיקו את התמונה ויפרסמו אותה. כיצד מכמתים נזק כזה? לא בלתי אפשרי,אולם הוכחת הנזק עלולה לדרוש משאבים רבים ולסבך את התביעה ולכן, המחוקק קבע מנגנון שאמור להרתיע מפרים ובו בזמן לפצות את הנפגעים –על ידי תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק.

לא רק זאת, אלא שפיצוי בלא הוכחת נזק ניתן לתבוע בגין כל אחת מההפרות שהתקיימו. כך למשל במקרים בהם הועתקו 10 תמונות יוכל התובע לתבוע פיצוי בגין כל אחת מההפרות. יחד עם זאת בית המשפט עשוי לקבוע כי ההפרות נעשו ב'מסכת אירועים אחת' ולכן הפיצוי יחושב כאילו היתה הפרה אחת בלבד. כדי להעריך נכונה מה פוטנציאל התביעה יש להתייעץ עם עורך דין לזכויות יוצרים אשר מתמחה בתחום.

כמובן, שלתובע עומדת הזכות לתבוע פיצוי גם במסלול רגיל, בו יהיה עליו להוכיח ולהראות את שיעור הנזק שנגרם לו. מתי זה ישתלם? אם הנפגע מאמין שנגרם לו נזק גבוה מאד שמגיע לסך של מעל למאה אלף ₪ ומסלול הפיצוי ללא הוכחת נזק לא ישתלם עבורו.

פיצוי בהפרת זכויות יוצרים – מהם השיקולים שבוחן בית המשפט ?

סעיף 56 קובע מספר שיקולים שישקול בית המשפט בעת קביעת הפיצוי –

  • היקף ההפרה – האם ההפרה היתה נרחבת או מצומצמת ומוגבלת? לדוגמא האם התמונה פורסמה אך ורק בעמוד פייסבוק, או שהיה בה שימוש נרחב – בעוד אתרים, הדפסות פרינט וכד'.
  • משך הזמן שבו בוצעה ההפרה – האם ההפרה היתה לתקופה קצרה או בוצעה במשך פרק זמן ארוך? כמו כן, האם המפרים הפסיקו עת ההפרה מרגע שקיבלו התראה על כך?
  • חומרת ההפרה – אין הדבר דומה בין פרסום 'תמים' של תמונה בבלוג אישי, לבין גזילה מתוכננת של תמונה והפצתה לשם מטרה מסחרית. או למשל אם תמונה מועתקת תוך מתן קרדיט ליוצר, בניגוד לפרסום ללא קרדיט או עם פרסום קרדיט שגוי.
  • הנזק הממשי שנגרם לתובע – יחד עם העובדה שהפיצוי ניתן ללא הוכחת נזק, ניתן משקל למידת הנזק שנגרם לתובע. האם נגרם לו אבדן הכנסות? האם המוניטין שלו נפגע? בנוסף, לעיתים ההשקעה שנדרשת בהשגת תמונה היא רבה ויקרה, כך למשל בצילומי אוויר שנעשים מתוך מטוסים או מסוקים. נקודה נוספת – אם התמונה נלקחת מגוף שעיסוקו הוא מכירה או השכרה של תמונות, בית המשפט יתחשב בכך שזו הפרנסה העיקרית של העסק.
  • הרווח שצמח לנתבע – נבחין בין מקרים בהם המפר היה תמים, או שההפרה היתה ללא מטרת רווח, לבין מקרים שבהם הנתבע הפיק רווח ישיר מההפרה.
  • מאפייני הפעילות של הנתבע  – האם ההפרה בוצעה על ידי עמותה או ארגון שלא למטרות רווח, או על ידי חברה מסחרית? הפרה שבוצעה על ידי עסק או חברה תיחשב בדרך כלל חמורה יותר גם מאחר שמניחים כי לארגונים מסוג זה יש ליווי משפטי צמוד שאמור להזהירם מביצוע הפרות. יש לזכור כי כיום,לאחר תיקון חקיקה משנת 2017, לעמותות קטנות (שמחזור פעילותן מתחת ל-1.2 מיליון ₪), קיימות הגנות מסוימות אשר מגבילות אפשרות לתבוע מהן פיצוי ללא הוכחת נזק.
  • טיב היחסים שבין הנתבע לתובע – למשל האם מדובר בעסקים מתחרים כאשר אחד מנסה להרוויח על חשבון השני?
  • תום ליבו של הנתבע – האם ועד כמה בוצעה ההפרה בשוגג ובתום לב?

נשים לב כי כל השיקולים הללו לא קובעים האם בוצעה הפרה או אם לאו, אלא מהו הפיצוי הראוי לנוכח כל נסיבות המקרה.  הפיצוי שייפסק יהיה פרי האיזון של מכלול השיקולים ונסיבות העניין. יש לזכור כי מלבד פיצוי הנפגע ישנה תכלית נוספת לחוק והיא הרתעה של מפרים פוטנציאליים מפני הפרת זכויות. אם ייפסק פיצוי ששווה לערך של רכישת תמונה או אפילו מעט גבוה מכך, הרי שזה יעודד מפרים ולכן בית המשפט מעוניין להבהיר שהפרות אינן משתלמות.

פיצוי בהפרת זכויות יוצרים – דוגמאות מפסיקת בתי המשפט –

בפסק דין – ת"א 11914-07-19 נועם חן נ' פנחס פרץ,  ריכזו השופטים פסקי דין רבים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים. ריכזתי וסיכמתי את הנתונים עבורכם, מייד בסיכום מאמר זה, כדי שתוכלו להתרשם ולקבל מושג כמה אתם יכולים לדרוש כפיצוי ומהו פיצוי סביר בנסיבות העניין. תוכלו להתרשם כי הסכומים נעים בין אלפי ₪ בודדים במקרים בהם ההפרה אינה חמורה או שמדובר במפר תמים, עמותה וכד', לבין מקרים בהם נפסקו לטובת התובע או התובעת עשרות אלפי ₪.

*שימו לב שהסכומים שונים מאד אחד מהשני. הדבר נובע גם מנסיבות שונות של מקרים וגם מכך שבסופו של דבר הפיצוי תלוי בשופט או שופטת שעומד לפניכם ובשאלה איך הוא רואה את עובדות המקרה.

*עדכון – בחודש ספטמבר 2021 נפסק כי עיריית חיפה תפצה את הצלם ישראל ברדוגו בכ-110,000 ש"ח, זהו מקרה בו רואים פיצוי משמעותי מאד שנבע בין היתר מהתנהלותה של עיריית חיפה במהלך התביעה.

לסיכום, אם הפרו את זכותכם, או לחילופין קיבלתם מכתב התראה או תביעה בגין הפרת זכויות, פנו להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום, אשר ידע להנחות אתכם מהי דרך הפעולה הנכונה. ועוד טיפ לסיום, מוזמנות לקרוא את המאמר "איך להשתמש בתמונות בלי להפר זכויות יוצרים" כדי לקבל כלים וידע על מנת להימנע מהמצבים שתיארתי במאמר זה.

משרדי עוסק בתחום זכויות יוצרים, אתם מוזמנים לפנות אלי דרך האתר, אובכתובת המייל moticohen.adv@gmail.com   או בטלפון 054-5445429 ואשמח לסייע.

Image by Arek Socha from Pixabay 

טבלה מרכזת – פיצוי בהפרת זכויות יוצרים :

הליךמהות ההפרהפיצוי שנפסק
ת"א (שלום ת"א) 61934-01-18 שירה דיין נ' מטלוב – פתרונות ירוקים לתעשייה בע"מ (17.12.2019)הנתבעת העלתה לרשת האינטרנט 70 תמונות של מוצרים שצולמו על-ידי התובעת ועשתה בהם שימוש.בערעור על פסק הדין של בית משפט השלום פסק המחוזי פיצויים בסך 50,000
ת"א (שלום ת"א) 62687-07-18 ישראל ברדוגו נ' מדינת ישראל – משרד החוץ- האגף המשפטי (31.03.2020)הנתבעת עשתה שימוש בתצלומי אוויר של התובעבית המשפט קבע כי הנתבעת פגעה בזכות היוצרים של התובע 12 פעמים ובזכות המוסרית שלו 11 פעמים.
בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 11,825 ₪ בגין כל הפרה של הזכות הכלכלית ו-2,000 ₪ בגין כל הפרה של הזכות המוסרית.
רע"א 12/17 אפרים שריר נגד נירית זרעים בע"מ ואח' (28.3.2017)המשיבה פרסמה תמונה שצילם המבקש (בה נראה שר הביטחון דאז מנסה לצפות בתרגיל צבאי דרך משקפת שעדשותיה מכוסות) וקיבלה תהודה רבה בכלי התקשורת, במסגרת מודעת פרסומת שפרסמה בעיתון ללא ציון שמו של המבקש (פגיעה בזכות הייחוס).המבקש זכאי לפיצויים בגין הפגיעה בזכות המוסרית. בנסיבות העניין, בהצעת בית המשפט ובהסכמת הצדדים הועמד סכום הפיצוי על 1,800 ₪ בגין ההפרה נוכח אופי הפרסום והיעדר נזק.
ת"א (פ"ת) 15314-07-18‏ ‏ ישראל ברדוגו נ' אף.אקס.פי בע"מ (10.1.2020)התובע הנו צלם מקצועי המתמחה, בין השאר, בביצוע תצלומים מהאוויר. הנתבעת, המפעילה אתר אינטרנט, פרסמה תמונות שצילם: צילום אומנותי של שופר המוחזק משך דורות בידי הקהילה העתיקה בעיר קינשסאה, בירת קונגו שבאפריקה, תוך עריכת הצילום והשמטת הקרדיט לתובע; תצלום ירושלים ותצלום של בית"ר עילית המושלגת מהאוויר.בית המשפט פסק פיצויים בגין הפרת הזכות הכלכלית והמוסרית בצילום השופר בסכום של 23,000 ₪ וכן פיצויים בגין הפרת הזכות הכלכלית בתצלום ירושלים בסך 15,000 ₪. הטענה להפרת זכות יוצרים ביחס לתצלום בית"ר עילית או לזכות מוסרית בתצלום ירושלים – נדחו.
רע"א 7774/09 אמיר ויינברג נגד אליעזר ויסהוף (28.8.2012)בשנת 1998 יצר המשיב, אמן בתחום עיצוב המדליות, מדליה הנושאת את דיוקנו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. המדליה נוצרה לבקשת המטבעה המלכותית הנורבגית, כחלק מסדרת מדליות של זוכי פרס נובל לשלום. בתמורה ליצירתו קיבל המשיב 1,500 דולר. המדליה נוצרה על בסיס תמונה שמסרה גב' לאה רבין ז"ל למשיב. מדובר בתמונה שצילם המבקש, צלם מקצועי, בשנת 1991, במהלך טקס זיכרון לחללי מערכות ישראל באחד מבסיסי צה"ל. התמונה זכתה להצלחה רבים ומספר גופים שילמו למבקש עבור זכויות השימוש בה.בית משפט השלום פסק למבקש פיצויים בסך 40,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים שלו בצילום (20,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות הכלכלית, המירב שניתן לפסוק על פי פקודת זכות יוצרים, 1924, שחלה אותה עת, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההפרה, ו-15,000 ₪,
ת.א. (שלום י-ם) 15155/06 שגיא קופר נ' תבירו בע"מ ואח' (6.1.2008)התובע, עיתונאי במקצועו, היה ממארגני פסטיבל הבירה שהתקיים בעין הוד ביום 7.10.2006, נכח באירוע וצילם מספר תמונות סטילס. התמונות הועלו לאתר אינטרנט במסגרת כתבה אודות האירוע. הנתבעת פרסמה באתר אינטרנט שבבעלותה, "המרכז לבירה ביתית", כתבה אודות פסטיבל הבירה במסגרתה פורסמו ארבע תמונות מהתמונות שצילם התובע.בית המשפט ציין כי מצא לפסוק את הפיצוי הסטטוטורי המינימלי, שכן למרות שמדובר בארבע הפרות – התמונות מתייחסות לאירוע אחד, משך ההפרה ממושך – אך כשהתבקש הנתבע להסיר את התמונות עשה כן באופן מיידי, למרות שההפרה בוצעה על-ידי אתר מכירות מסחרי היא לא בוצעה לצורך מסחרי ישיר, הנזק הכלכלי שנגרם לתובע מזערי, ההפרה בוצעה בתום לב, הנתבעת הסכימה לשלם לתובע מייד את סכום הפיצוי הסטטוטורי עבור הפרה אחת.  משכך, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בגין הפגיעה בזכות הכלכלית בסך 10,000 ₪ בגין כל הפרה וכן פיצויים בסך 5,000 ₪ בגין הפרת הזכות המוסרית (בגין ארבע ההפרות כאחת).
ת.א. 19031-06-11 (ת"א) נתן אלון נגד רוז הפקות אירועים א.ת. בע"מ (3.4.2016)התובע מחזיק מספר אתרי אינטרנט לשיווק ותיווך נדל"ן. באתרים מפורסמים ביחס לנכסים המוצעים צילומים של הנכסים. הנתבעים הם הבעלים של פלטפורמת פרסום ושיווק באתר האינטרנט. הנתבעים העתיקו 42 תמונות מאתר התובע לאתרן.בית משפט השלום קבע כי מדובר בהפרה אחת וכי "בנסיבות העניין, הערך הכלכלי העצמאי המצוי בכל צילום או בכל קבוצת צילומים, אינו גבוה, הנזק הממשי שנגרם לתובע הנו תחום ומצומצם בהיקפו, ומנגד, הרווח שצמח לנתבעים בשל ההפרה, אף הוא מוגבל עד מאוד. לכל אלו, מצטרפת העובדה שהנתבעים פעלו להסרת הצילומים המפרים סמוך לאחר שהתובע פנה אליהם." משכך פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסכום של 2,500 ₪.בפסק הדין שניתן בערעור (ע"א (מחוזי ת"א) 47162-05-16) הועלה הסכום ל-48,000 ₪ (הסכום כולל פיצוי, שכר טרחה והוצאות).
ת"א (מחוזי ת"א) 17253-02-18 חיים שוורצנברג נ' וואלה! תקשורת בע"מ (17.03.2020)הנתבעת פרסמה שלוש תמונות שצילם התובע, צלם במקצועו, בשבע כתבות שפורסמו באתר החדשות "וואלה".בית המשפט קבע כי מדובר בשלוש הפרות וחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בשיעור 20,000 ₪ בגין כל הפרה.בית המשפט ציין כי מדובר בפיצויים ברף הגבוה, בשים לב לאופי פעילותה המסחרית של הנתבעת ופרסום התמונות בסדרת כתבות.הוגש ערעור לבית המשפט העליון – טרם הוכרע.
תא"מ (נת') 15357-02-17 יוסי זליגר נ' עו"ד אפרים דמרי (7.6.2018)הנתבע פרסם באתר האינטרנט של משרדו עותק של כתבה שפורסמה בעיתון "ישראל היום" במסגרתה נכללה תמונה שלו עם הזמר משה פרץ אותו ייצג בעניין מסוים. את התמונה צילם התובע.שם התובע הופיע על התמונה שפורסמה.התביעה נסובה על הפגיעה בזכות הכלכלית בלבד. לאחר ששקל את כלל השיקולים חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסכום של 7,000 ₪.
ת"א 19977-03-11 (ת"א) אריאל ירוזולימסקי נ' ישראל פוסט – מדיה פרסום בע"מ (20.1.2014)הנתבעת שילבה תמונות שצילם התובע במסגרת כתבות שפרסמה ללא מתן קרדיט (ייחוס) לתובע. התובע עתר לפיצויים בגין פגיעה בזכות המוסרית בלבד.בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום של 2,500 ₪ בגין כל אחת מ-31 ההפרות.
ת"א 863-11-10, 803-11-10 (מחוזי ת"א) רון אילן נ' ידיעות אינטרנט שותפות רשומה (21.6.2011)הנתבעות פרסמו צילומים שצילם התובע בעת שירותו הצבאי.הנתבעת בת.א. 863-11-10 (ידיעות אחרונות) פרסמה באתר Ynet שתי תמונות שצילם התובע ללא ציון שמו: האחת תמונה משנת 1972 המתעדת את חילוץ חטופי מטוס סבנה על-ידי סיירת מטכ"ל; השנייה, צילום בו נראים זמרים שרים בפני חיילים בשנת 1973.הנתבעת בת.א. 803-11-10 (משכל הוצאה לאור) פרסמה בספר שהוציאה לאור, "אחי גיבורי התעלה – סיפורם של הלוחמים שניצחו את המלחמה", שלוש תמונות שצילם התובע במהלך מלחמת יום הכיפורים.אין מחלוקת כי הזכות הכלכלית בצילומים מסורה למדינת ישראל והתובע עותר לפיצויים בגין הפגיעה בזכות המוסרית בלבד.בית המשפט חייב את הנתבעת בת.א. 803-11-10 בתשלום פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין שלוש הפרות ואת הנתבעת בת.א. 863-11-10 בתשלום פיצויים בסך 14,000 ₪ בגין שתי הפרות. בכל הנוגע לתביעה האחרונה זקף בית המשפט לזכות הנתבעת את העובדה כי ההפרה תוקנה על ידה וכן את הנוהג ששרר אותה עת לפיו נדרשה ליתן קרדיט לדובר צה"ל או ללשכת העיתונות הממשלתית.
ת"א 14995-05-12 דן פורגס ואח' נ' גוב ההפקות בע"מ ואח' (9.7.2017)הנתבעות פרסמו תמונות שצילם התובע של המנצח ולרי גרגייב ב"פסטיבל קלאסי בים האדום שהתקיים בשנים 2009 ו-2011". התמונות פורסמו בין היתר באתרי אינטרנט של "ישרוטל", "ויזה" "הבמה", לצורך שיווק חדרי מלון לבאי הפסטיבל שנערך בשנת 2012.בית המשפט קבע כי מדובר בשלוש הפרות. עוד נקבע כי "היקף ההפרה ומשך הזמן שבו בוצעה כמו גם הרווח שצמח לנתבעות בשל ההפרה הוא מוגבל ומצומצם". משכך פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין כל אחת משלוש ההפרות. הפיצוי כלל הן את הפרת הזכות הכלכלית והן את הפרת הזכות המוסרית.ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (ע"א 18656-10-17) נדחה.
ת"א (ראשל"צ) 20811-06-16 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' שריף (3.7.2017)הנתבע שילב במסגרת כתבה שפורסמה באתר אינטרנט שבבעלותו צילום בעל ערך חדשותי (הפגנה של אלפי סטודנטים ועובדי הוראה מול בית ראש הממשלה) שצילמה התובעת 2 ובבעלות התובעת 1 . בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעת 1 פיצויים בשיעור של 15,000 ₪ בגין הפרת הזכות הכלכלית שלה בצילום וכן לשלם לתובעת 2 פיצויים בשיעור 15,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות המוסרית שלה בצילום.בין כלל שיקוליו מנה בית המשפט את העובדה כי מדובר בפרסום בודד של תמונה אחת, כי השימוש נעשה למטרות רווח וכי הצילום פורסם באתר מסחרי.
ת.א (שלום ראשל"צ) 48100-04-13 הולילנד קוסמטיקס בע"מ ואח' נ' אבנר מסיקה ואח' (29.6.2016)התובעות, יצרניות מוצרי קוסמטיקה, מוכרות מוצריהן באתר אינטרנט הכולל תמונות של המוצרים הנמכרים. לטענתן, פרסם הנתבע בחנות מקוונת שניהל תמונות וטקסטים פרי יצירתן.בית המשפט קבע כי לא הוכח היקף הנזק שנגרם לתובעות או הרווח שהפיק הנתבע, משך ההפרה היה ארוך, ההפרה משמעותית (39 תמונות ו-26 טקסטים). לאור כל אלה חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובעות פיצויים בסך 65,000 ₪.ערעור שהוגש כנגד פסק הדין (ע"א 43795-09-16) התקבל חלקית וסכום הפיצויים הופחת.
תא"מ (י-ם) 49152-10-13 דן פורגס נגד עמותת בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים (5.9.2014)התובע, צלם במקצועו, תבע פיצויים בגין הפרת זכות יוצרים בצילום של המשורר יהודה עמיחי שפרסמה הנתבעת (עמותה ציבורית ללא כוונת רווח בתמיכת משרד התרבות) באתר האינטרנט שלה.בשים לב לכך שהתמונה פורסמה בגודל קטן, למשך שלושה חודשים, 41 גולשים נכנסו לאתר (עמוד עמיתי הכבוד), אופיה של הנתבעת, היעדר רווח לנתבעת מפרסום התמונה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום כולל של 4,000 ₪.
ת.א 22999-02-11 (מחוזי ת"א) אוריה גנור נ' וואלה! תקשורת בע"מ (4.7.2013)הנתבעת פרסמה באתרה שתי תמונות שצילם התובע, צלם במקצועו, בעל סטודיו לצילום ובעל סטודיו לעיצוב גרפי.בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובע, שלא סימן או חתם את הצילומים בצורה שתצביע על כך שהוא היוצר, אשם תורם. עוד קבע כי הנתבעת לא הפיקה רווח מהפרסום.על בסיס כל אלה הורה בית המשפט לנתבעת לפצות את התובע בסכום כולל של 5,000 ₪.
ת.א. (ת"א) 58032-07 טס שפלן נגד ידיעות אינטרנט (שותפות כללית) (13.11.2009)הנתבעות פרסמו באתר החדשות Ynet ובעיתון "ידיעות אחרונות" צילום שצילמה התובעת, עיתונאית וצלמת מקצועית.בית המשפט חייב את הנתבעות לשלם לתובעת 10,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות הכלכלית ו-4,000 ₪ בגין פגיעה בזכות המוסרית ביחס לכל אחד מהפרסומים – סך הכל 28,000 ₪.
בת.א (מחוזי נצ') 16297-08-15 יגאל לוי נ' ש.י – א.ד תקשורת בע"מהנתבעת, חברה העוסקת בהוצאה לאור של מקומון המתפרסם בעפולה, פרסמה כתבה הכוללת תמונה שצילם התובע, ללא ייחוס הקרדיט לתובע. הכתבה פורסמה ארבע פעמים במקומון ופעם אחת באינטרנט.הצילום נמכר למצולם (תמורת 3,000 ₪), אולם הזכות המוסרית בו נותרה בידי התובע, ולפיכך הוא זכאי לפיצויים בגין הפגיעה בזכותו המוסרית בצילום.בית המשפט פסק פיצויים בסך 7,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות – סך הכל 35,000 ₪.
ת.א. (מחוזי חי') 27730-07-16 אופק שחידם נגד נג'יב שחאדה (18.4.2017)התביעה הוגשה בגין הפרת זכות יוצרים ב-18 תמונות של דוגמנים שדגמנו "חליפות חתן". התמונות צולמו עבור התובע, בעל עסקי אופנה בכפר ג'וליס, לרבות סלון לכלות וחתנים. גם לנתבע עסק לאופנת גברים וסלון חתנים לממכר חליפות. כן מפרסם הנתבע עסקו באתר אינטרנט ובפייסבוק.בית המשפט קבע כי מדובר בארבע יצירות לצורך קביעת הפיצוי (צילומי כל אחד מארבעת הדוגמנים מהווה יצירה).בשים לב להיקף ההפרה, למשכה, לכך שמדובר בעסקים מתחרים והספק שעלה לגבי תום לבו של הנתבע – חייב בית המשפט את הנתבע לפצות את התובע בסכום כולל של 40,000 ₪.
תא (נצ') 682-10-12‏ ‏ פאתנה דחלה נ' ג'אבר מדיה בע"מ (18.7.2018)הנתבעת פרסמה באתר חדשות שבבעלותה חמישה פרסומים הכוללים, כל אחד, תמונות שצילמה התובעת, צלמת במקצועה.בית המשפט קבע כי מדובר בחמש הפרות, היקף ההפרה ממשי, משך ההפרה כשנה, לא הוכח כי נגרם לתובעת נזק כלכלי, מנגד – לנתבעת לא צמח רווח מפרסום התמונות. נוכח אופי פעילותה של הנתבעת לא ניתן לומר כי ההפרה נעשתה בתום לב.על רקע כל אלה פסק בית המשפט לתובעת 15,000 ₪ בגין ארבע מההפרות ו-8,000 ₪ בגין החמישית (פגיעה בזכות המוסרית בלבד).
ת.א. (מחוזי י-ם) 36461-12-11 ג'י.דבליו. ג'י. בע"מ נגד בר און שופ בע"מ (24.9.2015)התובעת מפעילה אתר אינטרנט, באמצעותו היא מוכרת מוצרים שונים. הנתבעות 1, 3 ו-4 הנן חברות המפעילות מספר חנויות למוצרי יודאיקה ומזכרות וכן אתרי אינטרנט והנתבעים 2 ו-5 הנם בעלי תפקידים בנתבעות 1 ו-4.הנתבעות עשו שימוש ב-10 תכנים ו-5 תמונות המופיעים באתר התובעת.בית המשפט המחוזי קבע כי ההפרה נמשכה מספר שבועות וכי לא הניבה רווח לנתבעים. עוד קבע בית המשפט כי קיים הבדל בין התנהלות הנתבעים 3-5, אשר היו מודעים באופן ברור לעובדה שהתמונות שייכות לתובעת, לבין הנתבעים 1-2. אשר על כן, חייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעת 4,000 ₪ בגין כל אחת מ-10 ההפרות ואת הנתבעים 3-5 חייב ב-8,000 ₪ בגין הפרת כל אחת מחמשת ההפרות.ערעור לבית המשפט העליון נמשך בהמלצת בית המשפט (ע"א 7940-15).
ת.א. (מחוזי י-ם) 3561/09 3560/09 אבי ראובני ואח' נגד מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח' (6.1.2011)הנתבעת כללה בספר שהוציאה לאור ("100% טבעי לגוף ולנפש") 15 צילומים מקוריים שצילמו התובעים ללא קבלת רשותם וללא שניתן להם קרדיט (ייחוס). התובעים הם צלמים חובבים. התמונות הועלו לאתר בינלאומי לשיתוף צילומים ותמונות (אתר "פליקר"). הצילום אף עברו חיתוכים.כן פורסמה תמונה אחת באתר האינטרנט של הנתבעת 2.בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין מדובר ב-15 הפרות.לעניין גובה הפיצויים קבע בית המשפט כי הנתבעת פעלה בתום לב וכי הסירה את הספר מהמדפים ברגע שנודע לה על ההפרות, למרות שנמכרו כ-1,100 עותקים בלבד מהספר והנתבעת הפסידה מהפקתו סכום כולל של כ-60,000 ₪. התובעים אינם צלמים מקצועיים המתפרנסים ממכירת תמונותיהם ולא היו צפויים להפיק רווח כלשהו מהתמונות שצולמו. התובעים אף דחו את הצעת הפיצוי שהציעה להם הנתבעת ותבעו סכום מופרז בנסיבות העניין.אשר על כן חייב בית המשפט את הנתבעות לשלם לתובעים פיצויים בסכום כולל של 3,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות בספר (הן עבור הפגיעה בזכות היוצרים והן עבור הפרת הזכות המוסרית) וכן 2,000 ₪ בגין הפרת הזכויות בתמונה שפורסמה באינטרנט.
ע"א 1226/14 זום 77 א.ש (2002) בע"מ נ' הטלוויזיה החינוכית הישראלית (2.4.2015)הנתבעת פרסמה צילום שבבעלות התובעת, המתעד את כף ידו של מרדכי ואנונו כשעליה רשום כי נחטף, תוך ציון מקום חטיפתו ומועדה. התמונה פורסמה בתכנית חדשות ("הקשר הישראלי") ביום 5.5.2012 למשך 7 שניות, וכן בשני שידורים חוזרים. כן פורסמה התמונה (במסגרת התכנית) באתר האינטרנט של הנתבעת למשך כחודש. במהלך תקופה זו צפו בה 57 צפיות.בית המשפט המחוזי (ת.א. 9260-09-12) פסק פיצוי בסכום 27,000 ₪. בקבעו את סכום הפיצויים ציין בית המשפט כי שוכנע כי הצגת הצילום נבעה מטעות, הגם שלא הופעל מנגנון בקרה מספק למניעת טעויות מסוג זה. עוד התחשב בית המשפט בכך שעלות השימוש בתמונה הנה כ-1,600 ₪ בצירוף מע"מ, ובכך שהנתבעת לא הפיקה משידור הצילום רווח כספי ישיר. מנגד, מדובר בהפרה חוזרת ביחס לאותו צילום.בית המשפט העליון קיבל את הערעור והגדיל את סכום הפיצויים, בהסכמת הצדדים, לסך 50,000 ₪. בית המשפט ציין כי סכום הפיצויים הוגדל בשים לב לכך שמדובר בהפרה חוזרת של אותה זכות יוצרים, לאחר שבעבר ניתן נגד המשיבה פסק דין בגין ההפרה הראשונה והיא חוייבה בפיצוי על פיו.
ע"א (מחוזי ת"א) 61107-10-10 מנהלת ליגת העל בכדורסל לגברים (2002) בע"מ נ' רחמני (10.1.2011)המערערת ערכה בשנת 2008 תערוכת צילומים לרגל חגיגות 60 שנה לענף הכדורסל הישראלי. בין הצילומים שהוצגו בתערוכה היה צילום ידוע שצולם בבלגראד ב-4/1977, ובו נראה קפטן קבוצת מכבי תל אביב דאז, טל ברודי, כאשר הוא הופך מעל ראשו את גביע אירופה לקבוצות אלופות שבו זכתה הקבוצה ומתוכו זולגות טיפות שמפניה. הצילום פורסם ללא רשות התובע, אשר צילם את התמונה, וללא מתן קרדיט (ייחוס).בית משפט השלום פסק לתובע פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים (הזכות הכלכלית) של התובע בצילום ו-25,000 ₪ בגין הפרת הזכות המוסרית.בית המשפט המחוזי העמיד את סכום הפיצויים על 18,000 ₪ בגין הפרת הזכות הכלכלית ו-10,000 ₪ בגין הפרשת הזכות המוסרית. בית המשפט המחוזי ציין כי יש להתחשב לקולא בכך שהצילום הוצג רק במסגרת התערוכה שהתקיימה בסמוך להיכל הספורט ביד אליהו, היה קושי לא מבוטל בזיהוי המשיב כצלם וכבעלים של זכות היוצרים בתמונה, וקיום אינטרס ציבורי בפרסום מרבי של תמונות או צילומים בעלי הקשרים היסטוריים.
ת"א (מחוזי י-ם) 45542-12-11‏ רחמני נ' אלג'זירה אנטרנשיונל לימיטד בע"מ ואח' (19.2.2014)התובע, צלם במקצועו, צילם שתי תמונות המתייחסות לאירועי "אוטובוס הדמים" בכביש החוף מיום 11.3.1978. ביום 15.3.2010 שודרה כתבה ב"ערוץ 10" במסגרתה הוקרנו התמונות. בשולי הצילומים הופיעה צלמית (אייקון) של הנתבעות, ממנה למד התובע כי הנתבעות הפרו את זכויותיו בצילומים. התובע הגיש תביעה נוספת שהופנתה נגד גורמים ב"ערוץ 10" וזו נדונה בת.א. 28095-11-11. בסופו של הליך פוצה התובע בפשרה שפרטיה חסויים.בית המשפט חייב את הנתבעות לפצות את התובע בגין הפרת הזכויות הכלכליות והזכות המוסרית בשני הצילומים בסכום כולל של 50,000 ₪.
ת"א (שלום ראשל"צ) 32595-07-16 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' מוניטור האקדמיה הישראלית (10.12.2018)הנתבעות, המפעילות אתר תקשורת, מדיה ומגזין מקוון, פרסמו תמונה שצילם התובע 2 ואשר הזכויות הכלכליות בה מסורות לתובעת 1 באתר האינטרנט שהן מפעילות ללא רשות וללא מתן קרדיט (ייחוס). התמונה הועלתה לאתר העמותה ביום 19.8.2013 והוסרה רק בחודש יוני 2016, לבקשת התובעת.בית המשפט קבע כי הנתבעות אינן בגדר מפרות תמות לב, שכן עצמו עיניהן מביצוע בדיקה פשוטה באשר לזהות בעל הזכויות בתמונה. חיזוק למסקנה זו מצא בית המשפט בכך שבאתר העמותה מופיעים צילומים רבים ללא מתן קרדיט. עוד הביא בית המשפט בחשבון את האופן בו בחרו הנתבעות לנהל את ההליך, תוך ייחוס זדון וחוסר תום לב לתובעים. כמו כן פורסם הצילום במשך שלוש שנים. לאחר שקילת מכלול השיקולים הורה בית המשפט לנתבעות לפצות את התובעת 1 בסכום של 18,000 ₪ ואת התובע 2 בסכום של 10,000 ₪.
ת"א (שלום ראשל"צ) 20811-06-16 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' מוחמד שריף (3.7.2017)הנתבע שילב תמונה שצילמה התובעת 2, ואשר הזכויות הכלכליות בה מסורות לתובעת 1, בכתבה שפרסם באתר חדשותי ללא מתן קרדיט (ייחוס). התמונה תיעדה הפגנה של אלפי סטודנטים ועובדי הוראה מול בית ראש הממשלה.מדובר בפרסום בודד של תמונה אחת. מנגד, השימוש בתמונה נעשה למטרות רווח, באתר מסחרי.משכך, חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לכל אחת מהתובעות פיצויים בסך 15,000 ₪.
ת"ק (חד') 12313-05-11 גיל נ' לבן על לבן בע"מ (24.4.2012)התובעת ערכה מסיבת בר מצווה לבנה באולם אירועים אותו מפעילה הנתבעת. לאחר האירוע פורסמה במוסף סופשבוע של עיתון מעריב תמונה של התובעת ושל עו"ד שמעון מזרחי בשני מקומות. לטענת התובעת צולמה התמונה על-ידי צלמת שהוזמנה על ידה לאירוע והועברה על-ידי הנתבעת לעיתון לצורך פרסום.בית המשפט קבע כי הנתבעת העבירה את התמונה לעיתון – למרות שמדובר בתמונה שבבעלות התובעת. הנתבעת אף זכתה לפרסום ברור במלל שנלווה לתמונה.לאחר שהתחשב בנזק שנגרם לתובעת, הרווח שנגרם לנתבעת מפרסום התמונה, היקף פרסום העיתון, הפגיעה שפגעה הנתבעת בפרטיות התובעת, חוסר תום ליבה של הנתבעת וכלל נסיבות העניין חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסכום כולל של 25,000 ₪.
ת.א. (הרצ') 37165-07-18 ישראל כהן נגד קו – עיתונות דתית בע"מ (7.7.2019)התובע, צלם במקצועו, צילם תמונה המתעדת את הגר"ח קנייבסקי בביתו כשהוא לוקח חלק בטקס שבירת טלפונים ניידים באמצעות פטיש. הנתבעת מוציאה לאור עיתונים שונים במגזר החרדי, פרסמה את התמונה באחד העיתונים שלה, ללא רשות התובע ומבלי ליתן לו קרדיט (ייחוס).בית המשפט קבע כי מדובר בעיתון המופץ בעשרות אלפי עותקים אך בתפוצה מקומית ולא ארצית. הצילום אף פורסם בגודל קטן יחסית ובעמוד פנימי של העיתון. לא הוברר אם היה פרסום גם באינטרנט. מנגד, תוכן התמונה מעורר עניין, מדובר בתמונה מיוחדת בעלת ערך אמנותי המתעדת גורם בכיר בנסיבות מיוחדות, הנתבעת מפעילה כלי תקשורת ושומה עליה להקפיד בזכויות יוצרים, הנתבעת לא הראתה כל ראיה בנוגע לניסיונותיה לברר למי שייכות זכויות היוצרים בתמונה ולא הראתה כיצד קיבלה את התמונה לידיה, אף התנהלותה הדיונית של הנתבעת הייתה מזלזלת. בשים לב לכלל השיקולים שנמנו לעיל חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום כולל של 32,500 ₪.
תא"מ (פ"ת) 21450-11-14 אלום טכניק בע"מ נגד אילן ביטרן (27.7.2016)תביעה לפיצויים בגין פרסום תמונה שבבעלות התובעת באתר האינטרנט של הנתבע. מדובר בתמונה המתעדת אחת מעבודות האלומיניום שביצעה התובעת. התמונה צולמה כדי להציגה באתר האינטרנט של החברה או בקטלוגים שפרסמה.התמונה הוסרה מיד עם פניית התובע, התמונה מפורסמת בעשרות אתרים של יצרני אלומיניום, הנתבע פעל בתום לב.בשים לב לכלל השיקולים חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסכום כולל של 3,500 ₪.
תא"מ (י-ם) 46569-07-15 משה מילנר נגד ידיעות אינטרנטתביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת זכות מוסרית של התובע בתמונות שצילם ופורסמו על-ידי הנתבעות מבלי ליתן לתובע קרדיט (ייחוס). התובע צלם במקצועו, תעד בשנת 1975 את האירוע המוכר כ"עלייה לסבסטיה". הנתבעות עשו שימוש בתמונה בכתבה העוסקת במותו של הר משה לוינגר.בית המשפט קבע כי הפרסומים על-ידי הנתבעות השונות אינם מהווים מסכת אחת.הנתבעת 1 חויבה בפיצוי התובע בסך 5,000 ₪ והנתבעת 2 חויבה בפיצוי בסך 7,000 ₪.
ת"ק (י-ם) 40145-09-19 ד"ר יעל ויילר ישראל נגד מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים (3.3.2020)התובעת צילמה דף עליו כתבה המשוררת נעמי שמר ז"ל את טיוטת הבית האחרון של שירה "ירושלים של זהב". ביום 13.11.2014 העלתה התובעת את התמונה לאתר "ויקישיתוף", המאפשר שימוש ללא תשלום בתמונות, ובלבד שיינתן קרדיט לצלם. הנתבעת, עמותה ללא כוונת רווח המפעילה את מוזיאון מגדל דוד, פרסמה את התמונה באתרה במאי 2017, ללא מתן קרדיט (ייחוס).לאחר ששקל בית המשפט את כלל השיקולים הרלבנטים, לרבות העובדה שהנתבעת מפעילה מוזיאון, ההפרה התבצעה על פני פרק זמן של שנתיים, הנתבעת הסירה את התמונה מהאתר שלה מיד כשקיבלה את מכתב ההתראה, הנתבעת היא עמותה ללא כוונת רווח, הנתבעת העריכה את עלות השימוש בתמונה ב-200 ₪ ובית המשפט נתן אמון בהערכה זו, התובעת לא ציפתה להרוויח מפרסום הצילום, התובעת לא עשתה מאמצים להשגת התמונה, התמונה לא נחזית כאמנותית במיוחד – חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסכום כולל של 1,000 ₪.
ת"ק (נצ') 24775-06-19 אלון לויטה נגד ידיעות אחרונות בע"מ (22.11.2019)התובע הנו צלם מקצועי עצמאי. התובע הרשה לחברת החדשות של ערוץ לעשות שימוש ב-10 תמונות שצילם במהדורת החדשות, ללא תמורה ובכפוף למתן קרדיט. למרות זאת פורסמה אחת התמונות בעיתון הנתבעת למחרת היום.התובע נהג בחוסר תום לב (הגיש תביעתו רק לאחר שמשא ומתן שניהל עם הנתבעת למתן שירותי צילום לא צלח, ניצל את מעמדו כשוטר על מנת להשיג צילום בלעדי בעל ערך מסחרי, גם גורמי תקשורת אחרים עשו שימוש בתמונה אך התובע בחר לתבוע רק את הנתבעת, השתהה בפנייתו לנתבעת ועוד). משכך, קבע בית המשפט כי התובע אינו זכאי לפיצוי מעבר לשכר הראוי שהיה מקבל בזמן אמת לו ידעה הנתבעת שהוא הצלם – 2,000 ₪. מסכום זה קיזז בית המשפט הוצאות בהן חייב את התובע בסך 2,000 ₪ בגין התנהלותו.
תא"מ (ת"א) 10696-11-18 משה שי נגד נ.כ.ס. – ניהול כספים סטודנטיאליים בע"מ (15.9.2019)התובע הוא צלם עצמאי. במסגרת פעילותה מפעילה הנתבעת אתר המציע מלגות דיור לסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. במסגרת כך העלתה הנתבעת לאתרה תמונה שצילם התובע, ללא רשותו, ללא תמורה וללא קרדיט.לעניין היקף ההפרה קבע בית המשפט כי מדובר בצילום אחד, שפורסם באתר בעל חשיפה נמוכה, המיועד לציבור סטודנטים המחפשים דירה. לעניין חומרת ההפרה ציין בית המשפט כי הצילום פורסם בתום לב, מבלי שלנתבעת עניין מיוחד בצילום זה דווקא. הנתבעת לא עשתה שימוש מסחרי בצילום ומדובר בעמותת הסטודנטים שפעילותה אינה למטרת רווח. לתובע לא נגרם נזק כספי ממשי, לנתבעת לא צמח רווח מההפרה, פעילות הנתבעת היא עבור הסטודנטים, לא היו יחסים כלשהם בין הצדדים, הנתבעת פעלה בתום לב, משך הזמן בו בוצעה ההפרה מעל שנה. בשים לב לכלל השיקולים שנמנו פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסכום כולל של 2,500 ₪.
ת"ק 4706-04-13 איציק חצק נגד רוני גרובר (21.7.2013)הנתבע פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונה שצילם התובע. דף הפייסבוק של הנתבע משמש לשיווקם של מוצרי ספורט מתוצרתה של הנתבעת 2.לטענת התובע צפו בצילום כעשרים אלף איש. הנתבע חתך מהתמונה את הקרדיט.בית המשפט קבע כי הפגיעה לא הייתה קשה, התמונה הוצגה למשך פחות מחמישה ימים לקהל מצומצם, התמונה הוצגה בתום לב, מיד עם פניה ראשונה הוסרה התמונה, לא נעשה שימוש בתמונה לשיווק ופרסום מוצרים.אשר על כן חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסכום של 750 ₪.
תא"מ (ת"א) 53299-09-16 שלומית כרמלי נ' וואלה תקשורת בע"מ (18.1.2018)הנתבעת עשתה שימוש בסרטון וידאו שצילמה וערכה התובעת במהלך הפגנת תמיכה בחייל אלאור אזרייה שנערכה ביום 19.4.2016. התובעת ערכה את הסרטון, הוסיפה כתוביות והציגה את הסרטון הערוך באתר הפייסבוק וה-UTube שלה. ביום 25.4.2016 פרסמה הנתבעת כתבה בעניינו של מר פרנקנטל, אב שכול שהשתתף בהפגנה, כאשר על רקע הראיון שילבה קטעים מהסרטון כמו גם תמונות משלטיו ואמרותיו של מר פרנקנטל.בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסכום כולל של 8,500 ₪.
ת"א (מחוזי ת"א) 25900-12-13 שי זכאי נ' חגית ברוורמן (3.7.2017)הנתבעים עשו שימוש בתמונה שצילמה התובעת, צלמת מקצועית, במסגרת הזמנה לאירוע פרטי וללא כוונות רווח שנערך לזכרה של המצולמת (גב' שרה (שוריקה) ברוורמן ז"ל, גיבורת ישראל ומדור מייסדי המדינה) ובכתבה עיתונאית על נשים לוחמות בתקופת קום המדינה שפורסמה באתר Ynet.התמונה בה נעשה שימוש פורסמה במסגרת ספר שפרסמה התובעת.בפתח הטקס הוקרא טקסט (התנצלות) בנוסח שהוכתב על-ידי התובעת.בית המשפט חייב את הנתבעים 1-3 בתשלום פיצויים לתובעת בגין פרסום התמונה על-גבי ההזמנה לאירוע האזכרה בסך 1,500 ₪. אתר Ynet חויב בתשלום פיצויים בסך 3,000 ₪.
ת.א. 26485-09-11 (מחוזי נצ') קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ. ואח' נגד צוק מנרה בע"מ (30.12.2012)הנתבעת עשתה שימוש מסחרי בתמונה שצילם התובע 2 להפקת רווח (שלטי חוצות) תוך השמטת הקרדיט (זכות הייחוס) לצלם, התובע 2, ותוך עריכה טכנית של התמונה.בית המשפט פסק לתובע 2 פיצויים בגין הפגיעה בזכות המוסרית בסך 75,000 ₪.התביעה לפגיעה בזכות הכלכלית נדחתה, משנקבע כי זכות היוצרים בתמונה נתונה למעסיקה של התובע 2 ולא לנתבעת או למי מהתובעים.
ת.א. 15248-05-17 (ת"א) פלאש 90 בע"מ ואח' נגד שופר – ארגון להפצת יהדות (13.3.2018)הנתבעת, עמותה להפצת יהדות, פרסמה באתר האינטרנט שלה הזמנה לאירוע מטעמה שכללה תמונה שצילם התובע 2 ושזכויות היוצרים בה שייכות לתובעת 1. התמונה נלקחה מתוך מאגר ששייך לתובעת 2 והיא פורסמה באתר הנתבעת ללא מתן קרדיט (זכות הייחוס) או ציון מקור התמונה ושם הצלם. לאחר שש שנים בהן הופיעה התמונה באתר הנתבעת, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה להסרתה. הנתבעת הסירה את התמונה ואף שילמה לתובעת פיצויים בסך 1,500 ₪.בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך 17,500 ₪ בגין הפרת הזכות הכלכלית ו-8,000 ₪ בגין הפרת הזכות המוסרית.ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (ע"א 8034-05-18) נדחה. כך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (רע"א 6460/18).
ת.א. (ראשל"צ) 32595-07-16 פלאש 90 בע"מ ואח' נגד מוניטור האקדמיה הישראלית (10.12.2018)פרסום צילום שצילם התובע 2 וזכויות היוצרים בו הוקנו לתובעת 1, סוכנות צילום. הצילום פורסם באתר אינטרנט של הנתבעת במשך קרוב לשלוש שנים ללא אישור וללא מתן קרדיט לתובעים.בית המשפט קבע כי הנתבעת עצמה עיניה ביחס לזכויות היוצרים בצילום ולפיכך אין לומר כי פעלה בתום לב. חיזוק להיעדר תום ליבה של הנתבעת ניתן למצוא בכך שבאתרה מפורסמים צילומים רבים ללא מתן קרדיט. כן התחשב בין המשפט במשך הפרסום (שלוש שנים) והתנהלות הנתבעת במהלך הדיון בתביעה. נוכח כל אלה חייב בית המשפט את הנתבעות בתשלום פיצויים בסך 18,000 ₪ לתובעת 1 בגין הפרת הזכות הכלכלית ו-10,000 ₪ לתובע 2 בגין הפרת הזכות המוסרית.
דילוג לתוכן