תקופת זכויות יוצרים – מתי יצירות הופכות לחופשיות לשימוש?

מה הקשר בין תקופת זכויות היוצרים לבין חג הפסח והאביב?

האביב היא תקופה בשנה שבה אנו חוגגים את חירותנו. חג הפסח ידוע גם כחג החירות. ומספר שבועות אחריו מציינים את יום העצמאות.

אולם מתי יצירות אמנות זוכות לצאת לחופשי?

תקופת זכויות יוצרים, כידוע, איננה בלתי מוגבלת. חוקי זכויות היוצרים ברחבי העולם, ואמנות בינלאומיות, קובעים כי ההגנה על זכויות היוצרים חלה לפרק זמן מסוים ומוגבל.

לפני שנצלול למאמר, אם אתם זקוקים לליווי של עורך דין זכויות יוצרים, צרו איתי קשר או בטלפון 0545445429 ואסייע ככל הניתן.

מדוע מגבילים את תקופת ההגנה?  החוק נועד לאזן בין כמה אינטרסים:

1. עידוד ותימרוץ היוצר, על ידי מתן זכות לקבל הגנה בלעדית על יצירתו כמו גם אפשרות ליהנות ממנה כלכלית במהלך השנים.
2. זכות הציבור והחברה בכללותה ליהנות מזרימה של ידע, ומתן אפשרות להסתמך ולהשתמש ביצירות קודמות ולבסס עליהן יצירות חדשות. ללא 'שחרור' יצירות, החירות היצירתית של האמנים תצומצם מאד וכך גם מגוון ומנעד היצירות שהציבור יהיה חשוף אליהן.

מתוקף האיזון הזה, נקבעה תקופת זכויות יוצרים, אשר במהלכה היוצר הוא בעלים היצירה וככזה קיימות לו הזכויות שבדין, ביניהן –

• לפרסם את היצירה
• למסחר אותה – למשל להשכיר או למכור
• ליצור יצירות נגזרות – הכוונה ליצירות חדשות אשר מבוססות על היצירה המקורית, כמו למשל מחזה שמבוסס על ספר
• להעמיד אותה לרשות הציבור – למשל העלאת שיר לשירות סטרימינג)
• ועוד

בתום התקופה, העבודות עוברות ל"נחלת הכלל" – לשימוש חופשי של הציבור.

חשוב להדגיש-

מאמר זה עוסק בתקופת זכויות היוצרים ביצירות שנוצרו בישראל. אם מקור היצירה  בארץ מוצא אחרת, הרי שיהיה לבחון את הדין שחל באותו המקום.

לעיון בתקופות זכויות היוצרים בעולם, מוזמנים להיכנס לקישור הבא: תקופת זכויות יוצרים בעולם

*הקישור מוויקיפדיה, הוא אינו מהווה מידע משפטי מחייב ובמקרה הצורך יש לפנות ליעוץ משפטי.

מהי תקופת זכויות היוצרים בישראל?

התשובה לשאלה אינה פשוטה. ישנה דעה רווחת שהתקופה היא – 70 שנה ממות היוצר, אולם זו תשובה חלקית בלבד, שכן משך התקופה תלוי במספר משתנים שאותם נפרט בהמשך.

תקופת זכויות היוצרים ה'רגילה', או ליתר דיוק – הנפוצה,  היא אכן 70 שנים מיום פטירת היוצר כפי שנוקב סעיף 38 לחוק-

"זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה"

כאן המקום להעיר, כי לאחר פטירת היוצר, בעלי הזכות יהיו היורשים כדין ועל מנת לוודא את זהותם מומלץ להסתמך על צו ירושה/צו קיום צוואה כדין.

אולם, יש לכך חריגים. החוק מפרט תקופות הגנה שונות על סוגי יצירות אחרות. הבאה שבהן היא "יצירה משותפת"

תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת –

סעיף 39 קובע הוראה מיוחדת לגבי זכות יוצרים ביצירה משותפת.

יצירה משותפת היא:

"יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;"

דוגמאות לכך – חברי להקה שכותבים יחד מילים ולחן לשיר, שני פסלים שעובדים יחד על פסל, או אפילו שני מתכנתים שכותבים יחדיו אלגוריתם.

הרעיון בבסיס ההגדרה הוא שלא ניתן להבחין בגוף היצירה, איזה חלק נוצר על ידי איזה יוצר. שהרי אם ניתן להבחין, אז נאמר שלכל חלק יש יוצר ובעלים אחר. (כך למשל יצירה קולנועית, אשר מורכבת מ'תת' יצירות – תסריט כתוב, צילום, סאונד וכד').

תקופת זכויות היוצרים ביצירה משותפת היא:

"זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו."

כלומר, רואים כי כאן תקופת זכויות היוצרים נקבעת לפי היוצר האחרון שנשאר בחיים. לכן ביצירות מסוג זה לא די בלהסתמך על תאריך פטירתו של אחד היוצרים.

תקופת זכויות היוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם:

סעיף 40 עוסק ביצירה שלא מופיע שמו של אדם כיוצר שלה, או שמופיע שם בדוי. לגבי יצירות כאלו נקבע כי:

 "תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; "

כך, שאם ספר פורסם תחת פסבדונים, הגנת זכויות היוצרים תחול לתקופה של 70 שנים מיום פרסום הספר.

אם היצירה לא פורסמה:

"תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה"

זכויות יוצרים בתקליט: (זכויות יוצרים במאסטר)

במובן מסוים, הזכות במאסטר איננה  'טבעית' לחוק. באמנות בינלאומיות הזכות נקראת "זכות שכנה" או "זכות נלווית" – neighborhood right .

מה הכוונה בכך?

מילים ולחן הם יצירות טבעיות, או רגילות כפי שאנחנו רגילים לתפוס אותן. הכוונה ליצירת אמנות  שאמן יוצר ומביא לאוויר העולם. בשונה מכך, ההקלטה עצמה של השיר – המאסטר – איננו יצירה אמנותית במובן הרגיל שלה. נשים לב שהמאסטר הוא ההקלטה של השיר – הטביעה שלו על גבי דיסק או תקליט, או במונחים של היום – הטביעה שלו בקובץ דיגיטלי. למרות זאת, בדין הישראלי, כמו במקומות נוספים בעולם, קיימת זכות יוצרים על המאסטר בדומה לזכות על השיר עצמו, יצירת ציור, צילום או פסל. לפי המלומד טוני גרינמן, הזכות בתקליט ניתנת בעיקר בשל ההשקעה הכלכלית הדרושה להפקתו.

בשולי הדברים ניתן להעיר, כי דווקא בשנים האחרונות, עולה מעמדם של המפיקים והם נחשבים לצלע פעילה ואף מובילה בהפקה של שיר. ראיה לכך ניתן למצוא בעובדה שהם זוכים לקרדיט בולט ושמם מתנוסס כמעורבים בתהליך היצירה. בנוסף, מלאכת ההפקה כרוכה ביצירתיות רבה, כפי שיעיד כל מפיק מוזיקלי ולכן בהחלט קיים טעם מבוסס להכיר בזכות יוצרים על הקלטה, ומי יודע, אולי בהמשך אפילו ישוו בין מעמד הזכויות.

מהטעמים האלו, נקבעה למאסטר תקופת זכויות היוצרים קצרה מאשר זו של יצירה 'רגילה'. סעיף 41 קובע כי:

"זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו, ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז)."

כלומר, התקופה קצרה יותר – נמדדת מיום היצירה של המאסטר ולא מיום הפטירה של בעל זכות המאסטר.

*ישנם חריגים נוספים שיש להכיר בעניין המאסטר שמפורטים בסעיף 41 ובמקרים של ספק מומלץ לפנות ליעוץ נקודתי.

זכויות יוצרים בפונט (גופן)

פונטים הם הגופנים שאנו משתמשים בהם בדיגיטל או בפרינט (המפורסמים שבהם הם דיוויד, אריאל וכו'). חשוב להדגיש כי פונטים מוגנים כיצירה לפי החוק, ואין להשתמש בכל פונט שמוצאים באינטרנט מבלי שמוודאים כי הוא חופשי ומותר לשימוש, או שרכשתם רישיון כדין.

סעיף 41 א קובע כי:

זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן.

זכויות יוצרים ביצירות אשר בבעלות המדינה:

לפי העקרונות שהצגנו למעלה, ניתן להסיק כי במקרה שבו הבעלים איננו  אדם פרטי – יוצר או אמן, אלא המדינה, האינטרס להגן על היצירה במשך שנים רבות פוחת, ואינטרס הציבור ליהנות מהיצירה גובר. סעיף 42 לחוק קובע כי:

"זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה."

כך שאם יצירה נוצרה ב-1.1.2020 והיא בבעלות המדינה, הרי שתקופת זכויות היוצרים תסתיים ב-31.12.2070.

מתי פוקעת הזכות?

סעיף 43 קובע שתקופת זכויות היוצרים פוקעת בתום השנה (31 לדצמבר) שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות. הווה אומר, לא ביום המדויק שבו היצירה פורסמה או נוצרה אלא בסיום השנה הקלנדרית.

לכן, מידי שנה חוגגים ציבור היוצרים וכל מי שמתעניין בתחום את 'חג נחלת הכלל' הלא הוא ה-1 לינואר, שבו משתחררות לאוויר העולם יצירות רבות ומתאפשר לציבור לעשות בהן שימוש.

תקופת זכויות היוצרים בזכות המוסרית:

הזכות המוסרית היא זכותו של האמן לקבל קרדיט הולם על יצירתו, וכן שתישמר שלמותה – שלא ייעשה בה סילוף או שימוש מבזה.

סעיף 45 קובע כי –

"ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1)."

לכן – תקופת הזכות המוסרית תהיה למשך זמן דומה של תקופת זכויות היוצרים באותה יצירה. שימו לב שגם היורשים כדין רשאים לתבוע בשל הפרת הזכות המוסרית של היוצר!

הערה חשובה בדבר זכויות יוצרים בצילום:

סעיף 78(ט) לחוק קובע כי תקופת זכויות היוצרים בצילום שנוצר לפני 25.5.2008 תהיה ל-50 שנים בלבד, בעוד צילומים שנוצרו לאחר תאריך זה יוגנו למשך 70 שנים מיום פטירת היוצר.
לקריאה נוספת כיצד להשתמש בתמונות בלי להפר זכויות

לסיכום ,

כמו שאנחנו רואים, ל'כלל 70 שנים', יש לא מעט חריגים שחשוב להכיר. כמו כן הבהרנו כי תקופת זכויות היוצרים נקבעת לפי ארץ המקור של היצירה.

יש לשים לב כי במקרים מסוימים, אמן/יוצר מוותרים על זכות היוצרים שלהם ומעבירים את היצירה ל"נחלת הכלל" (Public Domain). במקרים אלו, אף אם טרם הסתיימה תקופת זכויות היוצרים, העבודות תהיינה משוחררות לטובת שימוש חופשי. על כך נרחיב במאמר נפרד.

אשמח לקבל מכם כל פידבק, שאלות או הערות,

כפי שראיתם, הנושא מורכב, ואם יש ספק או שאלה, מוטב להתייעץ עם עורך דין זכויות יוצרים. מוזמנים לפנות אלי במייל moticohen.adv@gmail.com    או בטלפון 0545445429

*המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המאמר לצרכי סקירה בלבד.

*במאמר עשויות ליפול טעויות בשוגג וכמו כן מעת לעת הדין מתעדכן ומשתנה.

.