מאגר אל תתקשרו אלי – כיצד פונים לקוחות לפי החוק?

תקציר –

בעלי עסקים שפונים ללקוחות או קהלים אחרים בפניות שיווקיות (לרבות שיחות בכתב) צריכים לוודא כי הם עושים זאת בהתאם לחוק.

חוק הגנת הצרכן קובע כי באחריות בעל העסק לוודא כי הנמען לפנייה לא נרשם למאגר "אל תתקשרו אלי".

פניה לנמען שרשום למאגר עשויה להוות הפרת החוק, וכן לגרום להטלת עיצומים כספיים גבוהים על בעל העסק ואף להוצאת צווים על ידי הממונה להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

מהו מאגר "אל תתקשרו אלי" –

המקור החוקי – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981 –  סעיפים 16ב ו-16ג.

מה מטרת החוק– החוק נועד להגן על צרכנים, ובעיקר לצמצם מצבים שבהם משווק מפעיל מניפולציות, או השפעה על צרכנים מוחלשים, וגורם להם להתקשר בעסקה.

הרשות להגנת הצרכן הקימה מאגר, שאם אדם נרשם אליו, אסור לבעל עסק לפנות אליו בהצעות שיווקיות. מאגר זה מכונה "אל תתקשרו אלי" .

עוסק, אשר מעוניין לבצע פניות טלפוניות, מחויב לברר קודם לכן אם הנמען רשום במאגר. אם הנמען רשם את עצמו במאגר – אסור לפנות אליו.

שימו לב כי מדובר בפנייה מצד עוסק לצרכן. כלומר שאם נעשית פניה מצד בעל עסק, לבעל עסק אחר, ייתכן ולא מדובר בפניה אסורה. אני ממליץ לפנות לייעוץ ספציפי כדי לוודא האם במקרה מסוים הנמען נחשב "צרכן" או "עוסק", שכן האבחנה ביניהם אינה בהכרח מובהקת ותשתנה לפי נסיבות המקרה.

מה תחשב פנייה שיווקית?

"פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה;"

מהי "שיחה" לפי החוק?

שיחה טלפונית כמובן, שיחת וואטסאפ, שיחת ZOOM  כל שיחת וידאו אחרת.

מה לגבי התכתבויות?  עמדת הרשות לסחר הוגן היא שהגדרת "פנייה שיווקית" כוללת גם הודעות טקסט כמו SMS  או הודעת וואטסאפ.

עמדת זו התקבלה גם בפסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בפסק דין ע"א 49352-09-20 מונה טורס נ' משה חיים תומאש הרץ.

כלומר המהות היא שאסור לפנות לאדם במסרים שיווקיים, בין אם בשיחה טלפונית ובין אם בהודעה בכתב. לכן להערכתי גם פנייה באמצעות בוט AI תהיה אסורה.

מהם החובות והאיסורים על בעל העסק? לפי התוספת השישית לחוק הגנת הצרכן

1. אין לפנות לאדם שנרשם במאגר בפניה שיווקית, וכמו כן אסור לפנות אליו בניסיון לשכנע אותו לבטל את רישומו למאגר.
2. אם בעל עסק מעוניין לפנות לאדם – באחריותו לוודא כי הנמען אינו רשום במאגר. המאגר אמור להיות מעודכן על בסיס קבוע. למרות שיש תיעוד במאגר לגבי הפניות שנעשו אליו, מומלץ כי בעלי עסקים יתעדו את עצם הפניה והבירור.
3. שימו לב – אם בעל עסק נעזר בספק צד שלישי כדי לבצע את הפניה – האחריות עדיין מוטלת עליו! כלומר שאם הספק יפנה לאדם שנרשם למאגר, יראו את בעל העסק שבשמו נעשתה הפניה כאחראי.

מתי פניה לנמען תחשב מותרת ולא מפרה את החוק

1. אם אדם פנה לעסק וביקש שיחזרו אליו. נטל ההוכחה להראות כי האדם אכן פנה לעסק מוטל על העסק.
2. בעל עסק, אשר קשור לצרכן במסגרת עסקה מתמשכת, ואשר פונה ללקוח במהלך תקופת העסקה, ולגבי אותה עסקה. שימו לב – עדיין אסור יהיה לפנות לצרכן בפניה שיווקית להרחבת או הארכת העסקה הקימת, וכמו כן אסור להציע לצרכן עסקה אחרת.
3. במקרה שבו אדם נתן לבעל העסק הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא ניתנה באמצעות לפנייה אליו בטלפון. ההסכמה צריכה להינתן במסמכך נפרד בכתב, בהודעה אלקטרונית. התוקף של הסכמה כזו יהיה למשך שנה אחת לכל היותר.
4. במקרה שצרכן פנה מיוזמתו לבעל עסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית. תוקפה של הסכמה כזו יהיה לשנה, וכל עוד הצרכן לא חזר בו. שימו לב שבאחריות בעל העסק להוכיח את קבלת ההסכמה.

מה צריך לעשות צרכן כדי שלא יפנו אליו בפניות שיווקיות?

על הצרכן להירשם למאגר "אל תתקשרו אלי" בקישור הבא – https://www.gov.il/he/service/do-not-call-me

באותו קישור ניתן להגיש תלונה על עוסקים אשר מפרים את החוק.

הסמכות לאכיפה של הפרות נתונה לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן.

הממונה רשאי להוציא צו מנהלי לבעל עסק ולצוות על הפסקת ההפרה.

בנוסף, הממונה רשאי להטיל עיצום כספי בסך 45,000 ₪  (25,000 ₪ אם המפר אינו תאגיד) על תאגיד שיפנה בניגוד לחוק לאדם שנרשם למאגר.

חשוב לזכור שהפרת החוק היא גם עוולה בנזיקין, ולפיכך מקנה לצרכן זכות תביעה.

משרדי עוסק בתחום הגנת הפרטיות וכן בשאלות בנושא הגנת הצרכן ועסקאות מכר מרחוק.

אתם מוזמנים לפנות וליצור קשר, או להתקשר למספר 054-5445429

מוטי כהן, עו"ד

Photo by Pawel Czerwinski on Unsplash