האם יש זכויות יוצרים בספרי או בחוברות לימוד?

וגם, טיפים משפטיים לשימוש נכון בחומרי לימוד

שאלה זו עולה לאחרונה ביתר שאת, מאחר ומאז משבר הקורונה מורות ומורים עוברים להוראה מרחוק ונדרשים להעלות ולפרסם שיעורים אונליין. כך שכיום גם מורים פרטיים נתקלים בשאלות כמו –

  • האם מותר לי לפרסם שאלונים מבחינות בגרות באינטרנט?
  • האם מותר להעתיק שאלות מספרי לימוד?
  • האם מותר לפרסם וידאו של פיתרון שאלות מתוך בחינה ?

חשוב להדגיש – המאמר לא מתייחס לשימוש בחומרים במסגרת מערכת החינוך או האקדמיה, שכן שם השימוש מותר מתוקף הגנת "שימוש הוגן". במאמר זה נדון בשימוש בחומרי לימוד על ידי מורים פרטיים, או כל אחד או אחת אשר מעוניין לעשות שימוש בחומרי לימוד.

אם תרצו לקרוא בנושא שימוש הוגן במערכת החינוך, מציע לכן להתחיל כאן.

בין רעיון ליצירה – אבחנה בבסיס זכויות היוצרים

את הדיון נכון להתחיל באבחנה שבין יצירה לבין רעיון. זוהי אבחנה בבסיס זכויות היוצרים, לפיה רעיון איננו מוגן על פי חוק. כפי שאמר השופט האמריקאי ברנדייס "רעיונות צריכים להישמר חופשיים כמו אוויר לנשימה".

בחוק הישראלי עקרון זה  בא לידי ביטוי בסעיף 5: "היקף זכות היוצרים ביצירה":

5.       זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:

(1)  רעיון;

(2)  תהליך ושיטת ביצוע;

(3)  מושג מתמטי;

(4)  עובדה או נתון;

(5)  חדשות היום.

כלומר ניתן לראות שרעיונות, מושגים מתמטיים, עובדות, נתונים וכו' אינם נחשבים יצירה ואינם מוגנים.

לעומת זאת, דרך, או אופן הביטוי של רעיונות, ביטויים וכיוב' כן עשויים להיות מוגנים.

נסביר, תרגיל כמו 4=2+2 אינו מוגן, הוא מהווה עובדה מתמטית בסיסית. לעומת זאת, אופן הניסוח המילולי של מבחן בהיסטוריה או פילוסופיה, כפי הנראה יהיה מוגן.

דוגמא נוספת – "דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל", אינו משפט שיכול להיות מוגן מאחר והוא עובדה היסטורית. לעומת זאת, פסקה או עמוד, אשר כוללים תיאור ציורי מפורט על חייו ופועלו של דוד בן גוריון, כנראה יחשבו יצירה מוגנת, אם הניסוח מקורי ויצירתי מספיק, יש סידור מיוחד של הנתונים ומידה של השקעה ואינו רק ציון עובדות דל. (כך פסק בית המשפט בפסק דין -ע.א. 10242/08 רבקה מוצפי נ' רחל קבלי).

כבר כאן אנחנו רואים שבין השחור ללבן עובר תחום אפור, ולכן במקרים מסוימים מוטב להתייעץ עם עורך דין לזכויות יוצרים כדי לוודא שעומדים בדרישות הדין ולא מבצעים הפרה.

עוד אנחנו מבינים כי הקביעה אם שאלה מסוימת תהיה מוגנת בזכויות יוצרים תלויה בנסיבות – תחום הלימוד, מידת המקוריות של הניסוח, האם קיימות דרכים נוספות לשאול את אותה שאלה? ופרמטרים נוספים.

זכויות יוצרים בספרי וחוברות לימוד

בניגוד לשאלה בודדת, חוברת או ספר לימוד יחשבו לרוב כיצירה מוגנת. מדוע?

למרות שהספר או החוברת יכללו עובדות ונתונים, מאחר והושקעה בהם מחשבה ויצירתיות באופן העריכה, סידור והגהה, השאלות סודרו באופן שיטתי ובאופן כללי הספר או החוברת דרשו השקעה מרובה של זמן ומשאבים. לכן, אף אם שאלה אחת או כמה שאלות בחשבון לא יחשבו מוגנות, ספר, או חוברת לימוד יוכרו כיצירה מוגנת אם יתקיימו הנסיבות שתוארו כאן.

בנוסף חשוב להבחין בין תחומי לימוד שונים, בתחומי המדעים המדויקים, הנטיה תהיה להכיר פחות בזכויות יוצרים, זאת לעומת תחומים הומניים, מאותן סיבות שתיארתי כאן.

מה הדין לגבי לקט של נתונים?

חוק זכויות יוצרים מכיר בזכות יוצרים ב'לקט'. מהו לקט?

לקט הוא אוסף של יצירות או אף נתונים. כך למשל אם מורה להיסטוריה ילקט רשימה בה מופיעים כל תאריכי המלחמות החל משחר ההיסטוריה ועד היום , למרות שכל תאריך כשלעצמו אינו מהווה יצירה מוגנת, הלקט כולו יוכל להיחשב יצירה בתנאים מסוימים.

כך שאם אתם כמורים טרחתם ואספת שאלות בחשבון או בגיאומטריה וליקטתם אותן לכדי דף עבודה, חוברת או אתר האינטרנט שלכם, יתכן מאד שהתוצר הסופי יחשב יצירה מוגנת.

הערה נוספת – "דוקטרינת האיחוד"

משמעות דוקטרינת האיחוד היא שאם לרעיון מסוים יש רק אופן ביטוי אחד, או מספר מצומצם של אופני ביטוי, אז הם לא יוכלו להיות מוגנים. מדוע? כדי לא ליצור מונופול ולהגביל אחרים מלהשתמש באותה יצירה. דוקטרינה זו הופיעה לראשונה בפסק דין ע”א 513/89  Interlego  נ’ Exin-Lines Bros.

דוגמא נוספת מהפסיקה היא מפסק דין תפ (י-ם) 1396/97 ירון מאיר נ’ אשר קנר שם נקבע כי שאלון באתר היכרויות לא יהיה מוגן בזכויות יוצרים מכיוון שיש איפיון מסוים שמתבקש באתרים כאלה (שם, גיל, גובה וכו') ולכן לא ניתן להכיר בזכויות יוצרים.

מה המשמעות לעניין שלנו?

אם ניתן להביע רעיון או נתון מסוים רק בדרך אחת (דוגמא היפוטתית – שרטוט כיצד עובד מנגנון מכני מסוים, אשר יש רק דרך אחת לשרטטו) אז השרטוט הזה לא יוכל להיות מוגן על ידי זכויות יוצרים, אף אם הצייר השקיע מחשבה רבה ומאמץ בשרטוט.

באופן פרקטי – עצות בנושא זכויות יוצרים בספרי וחומרי לימוד –

  1. ככל שהשאלות או החומרים עצמם הם עובדתיים או מבוססי נתונים (למשל תרגיל בסיסי בחשבון, או שאלות היסטוריות כגון "מתי התרחשה מלחמת ששת הימים") הסיכוי שהיצירה תוגן על ידי חוק, פוחת.
  2. לעומת זאת אם חומר הלימוד מבוסס על יצירתיות, מקוריות והשקעה הסיכוי שהוא יהיה מוגן עולה.
  3. אם מעוניינים להעלות לאתר או לפרסם במקום אחר העתקים מבחינות או חוברות לימוד – מוטב לבקש אישור מבעלי הזכויות. אם לא מתקבל אישור, מומלץ להיוועץ בעורך דין לזכויות יוצרים לפני השימוש. אתם לא רוצים להסתכן בהפרה יקרה!
  4. פתרון שאלות מתוך מבחן או ספר באופן מקוון (למשל העלאת סרטונים של פתרון בעיות) – לדעתי בנסיבות מסוימות שימוש כזה יחשב "שימוש הוגן" ולא יהיה הפרה, אולם השימוש צריך להיות בהיקף ובמידה סבירים ומבלי לפגוע בבעלי הזכויות. גם כאן מומלץ להיוועץ.
  5. כפי שתיארנו למעלה, על רעיון אין זכויות יוצרים. לכן במקום להעתיק דף עבודה או מקור אחר, ניתן לשאוב את הרעיונות ולנסח אותם באופן חדש ומקורי. למשל לקחת שאלה מילולית ולנסח אותה מחדש בסגנון שלכם.
  6. כאשר אתם משתמשים ביצירה של אחר – הקפידו לתת קרדיט למקור – למשל "שאלה מתוך בחינה בפילוסופיה, שנכתבה על ידי פרופסור ישראלי מהאוניברסיטה העברית".
  7. במאמר הזה עסקנו בתוכן טקסט ולא בתמונות. להרחבה בנושא תמונות תוכלו לעיין במאמר הזה.

משרדי עוסק ביעוץ משפטי וליווי בנושא זכויות יוצרים, סימני מסחר או דיני אינטרנט. אם אתם זקוקים לסיוע בתחומים אלו מוזמנים לפנות במייל moticohen.adv@gmail.com   או בטלפון 054-5445429

האמור במאמר זה לא מהווה יעוץ משפטי נקודתי ואין להסתמך עליו במקום יעוץ משפטי.

Photo by Kaleidico on Unsplash

דילוג לתוכן