השמעת מוזיקה בבתי עסק, האם המצב המשפטי עומד להשתנות?

מאמר דעה – חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים

לאחרונה (12/10/2021)  פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים. מטרת החוק היא לשפר את אופן ניהול זכויות היוצרים (וליתר דיוק את זכות הביצוע הפומבי) בשני אופנים:

  • הגברת הוודאות עבור משתמשים במוזיקה לצורך 'ביצוע פומבי' – למשל בתי עסק וארגונים שמשמיעים במסגרת פעילותם השוטפת מוזיקת רקע – מסעדות, מלונות וכד'.
  • שיפור ניהול הזכויות – כגון אכיפת הפרות, קביעת שיעור תמלוגים וגבייתם – עבור בעלי הזכויות – היוצרים.

כדי לקבל רקע לתזכיר החוק, אסכם בכמה נקודות את המצב הקיים והמורכבות שבו  –

כל מי שמצוי בעולם זכויות היוצרים, מודע למורכבות, הן המשפטית והן הביורוקרטית של ניהול זכויות היוצרים ביצירות מוזיקליות.

יש לכך כמה סיבות –

  1. על פי החוק ליצירה מוזיקלית ישנם מספר בעלי זכויות – כותב המילים, מלחין, בעל זכות המאסטר (מפיק או אחר). לכל אחד מהם יש אגד זכויות בלעדיות וביניהן הזכות לביצוע פומבי – השמעה – של היצירה וכן הזכות למנוע שימוש ביצירה ללא אישורו.
  2. בנוסף, חוק זכויות מבצעים קובע כי גם לזמר/ת המבצע ולנגנים יש זכויות ביצירה – בדומה ליוצרים, הם זכאים לתמלוגים, אך אין להם זכות לקבוע או לאסור על שימוש ביצירה.
  3. לכן, ביצירה מוזיקלית אחת אנחנו נמצא לפעמים 5, 10 או אפילו יותר בעלי זכויות, אשר זכאים לנתח מהתמלוגים בגין השימוש בה.
  4. כדי להקל על משתמשים במוזיקה, בין אם אלו תחנות רדיו, עסקים וכו', הוקמו מספר תאגידים שתכליתם לנהל את זכויות היוצרים עבור האמנים. וודאי שמעתם על אקו"ם, הפדרציה לתקליטים וקלטות, עיל"ם אשכולות והפי"ל. איגודים אלו מעניקים רישיונות לשימוש בשירים, קובעים את שיעור התמלוגים, גובים אותם ומחלקים לאמנים וגם עוסקים באכיפת הפרת זכויות.
  5. יחד עם זאת, ארגון, עסק או כל אחד שמעוניין להשתמש ביצירות, כמו למשל לצורך השמעת מוזיקה בבית קפה, נאלץ להתמודד עם מספר ארגונים בו זמנית ורבים מוצאים עצמם מפרים זכויות, במתכוון או שלא.

אז מה מוצע בחוק החדש? (יש לזכור- החוק טרם אושר, זו רק תחילת הדרך החקיקתית)

  1. מוצע להקים ארגון 'גג' אחד, שיעסוק בניהול התמלוגים בגין ביצועים פומביים של יצירות. מדוע? כדי שכל אחד שמעוניין להשמיע מוזיקה, יעמוד בקשר אך ורק עם הארגון הזה ותהיה לו וודאות שהוא עומד בדרישות החוק ואין לו חובות כלפי ארגונים אחרים או שאינו מפר בכל דרך שהיא את החוק. התאגיד יקבע את דמי השימוש, יגבה את התמלוגים ויעביר אותם ליוצרים.
  2. מוצע לקבוע מספר שיקולים שבית משפט יבחן במקרה של סכסוכים בנוגע לתשלומים
    1. סוג המשתמש – למשל האם מדובר במסעדה, בר, מלון, עסק קטן?
    2. בית המשפט יבחן את גודל הקהל שנהנה מהשמעת היצירות
    3. איזה תועלת צמחה למשתמש במוזיקה, האם הפיק רווח (כמו למשל מועדון ריקודים) ? או שהמוזיקה לצרכים נלווים (למשל מספרה עם מוזיקת רקע).
    4. אופי השימוש ביצירה – האם למטרת רווח או לא?
    5. היקף השימוש ביצירות? למשך כמה זמן? תדירות וכיוב'
    6. מערכת היחסים שבין המשתמש לבין הארגון
    7. יחסי הכוחות בין המשתמש לבין הארגון
    8. התנהלות הצדדים במשא ומתן
    9. מגמות השינוי בגובה דמי השימוש (האם במהלך השנים היתה עליה או ירידה בשיעורם?)
  3. איזה תאגיד יקבל את סמכויות התאגיד החדש? החוק לא קובע זאת במפורש, אלא מעניק לשר המשפטים סמכות לקבוע מי יהיה הגוף לפי מספר פרמטרים. לפי נוסח החוק המוצע, נראה סביר כי אחד מהתאגידים הקיימים יקבל על עצמו את סמכויות התאגיד החדש. זאת מאחר שעל התאגיד להיות כבר בעל מספר מסוים של בעלי זכויות חברים. עליו לנהל יצירות וביצועים וכן עליו להראות שיש גיוון בייצוג היוצרים. כך שאלו קריטריונים שלא סביר שתאגיד חדש יוכל לעמוד בהם
  4. חובות שיוטלו על התאגיד החדש-
    1. חובת שוויון בקבלת יוצרים או ארגונים
    2. אי-אפליה בין חברים חדשים לבין קיימים
    3. חובת שקיפות כלפי הציבור – לגבי תעריפים, רשימת יצירות מנוהלות על ידו, אופן גביית השימוש ואמות המידה לקביעת התעריף. בנוסף תהיה שקיפות לעניין הקריטריונים להעברת תמלוגים ליוצרים ותאגידים לניהול משותף.
    4. חובת שקיפות ביחס לפעילות התאגיד כלפי החברים בו, על ידי דיווח שנתי.
  5. תיקונים לחוק הקיים –

מוצע לקבוע ששימושים מסוימים יהיו מותרים ולא ידרשו רישיון:

  • שימוש במקום מגורים קבוע או משותף – למשל דיור מוגן, פנימיות, או מעונות סטודנטים.
  • השמעה או הצגה של יצירות בבתי עסק קטנים, שאינם מכילים יותר מ-6 אנשים בו-זמנית.

הערות ומחשבות –

למרות הבעיה הנתונה שהוצגה בתחילת המאמר, נותרת התהייה האם הפתרון הראוי הוא מתן כלל הסמכויות לארגון אחד. אין ספק שהמהלך הזה עשוי לייעל תהליכים, אך לצד זאת, ייצור ביורוקרטיה נוספת – ראשית בהקמת מחלקות קיימות באותו ארגון שייבחר ושנית בתקשורת ובממשקים שבין הארגון ה'חדש' לבין שאר ארגוני הזכויות. המשמעות היא עלויות ומשאבים נוספים, שמי שיישא אותם, ככל הנראה, הם היוצרים.

שנית, כבר כיום נשמעות טענות כלפי אופן הניהול והשקיפות מצד חלק מארגוני זכויות היוצרים – טענות בדבר אופן הדיווח, שקיפות לגבי אופן ניהול הכספים, ביקורת כלפי שכר הבכירים בארגונים ועוד. לכן יש לוודא כי דרישות השקיפות שמופיעות בתזכיר החוק, יקבלו פירוט ותוכן, לרבות דקדוק כיצד יבוצעו הדיווחים, אלו נתונים ידרש הארגון לחשוף, בפני מי? ידוע לכל שארגונים עסקיים לא ממהרים לחשוף את כלל המידע שברשותם ואם החוק לא יהיה מפורט דיו, דרישת השקיפות לא תבוצע כיאות.

שלישית, אין ספק שמצד המשתמשים במוזיקה – עסקים, ארגונים, עמותות או כל ארגון אחר, שוררת אי-וודאות בנוגע לפעולות הנדרשות כדי לקבל רישיון להשמעה. יחד עם זאת, בעידן בו ניתנים פתרונות דיגיטליים מתוחכמים בכל תחומי החיים, אי אפשר שלא לתהות האם הדרך היעילה והטובה לפתור את הבעיה הזו היא דרך הקמה של ארגון חדש (או ליתר דיוק האצלת סמכויות לארגון קיים) ולא על ידי מערכת חכמה ועדכנית שיודעת לתת את הפתרון? בסופו של דבר, הנתונים אודות היצירות המוזיקליות קיימים במערכות המחשוב של הארגונים ואפשר לשער שאם היה ממשק נח מספיק  ומסונכרן, לכל איגודי זכויות היוצרים, היה אפשר להציע גם פתרונות אחרים.

כעת, יש לראות כיצד יתקדם תזכיר החוק, יש עוד שלבים רבים בקידומו ומן הסתם תוכנו יעבור שינויים רבים בעקבות הערות שיתקבלו כמו גם לחצים מצד קבוצות לחץ שלהן אינטרסים כלכליים משמעותיים בנושא.

נמשיך לעדכן.

משרדי מעניק יעוץ משפטי בזכויות יוצרים, סימני מסחר ודיני אינטרנט.

ניתצן ליצור קשר ב-054-5445429, או במייל moticohen.adv@gmail.com

Image by Free-Photos from Pixabay 

דילוג לתוכן