חוק הגנת הפרטיות צילום קטין: מה צריך לדעת?

חוק הגנת הפרטיות: מה מותר ומה אסור כשמצלמים קטינים?

חוק הגנת הפרטיות בישראל, בעיקר בהקשר של צילום קטינים, הוא תחום מלא בניואנסים משפטיים שרבים אינם מודעים להם – דבר שמוביל לעתים לסיבוכים מיותרים.

בעולם שבו לכולנו יש מצלמה בכיס, ולחיצה אחת יכולה להפוך תמונה לוויראלית תוך דקות, חשוב להבין איפה עובר הגבול ומה חשוב לדעת כדי להגן על עצמך ועל אחרים.

אז מתי צילום קטינים הוא בעצם עבירה?

חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א, 1981) מעניק הגנה רחבה לזכות של כל אדם לפרטיות, למעשה אין בו התייחסות נפרדת לקטינים.

אולם, צילום קטינים עשוי להפר את זכויותיהם במצבים מסוימים, במיוחד כאשר:

• הצילום נעשה ללא הסכמת הוריהם או האחראים החוקיים עליהם.
• התמונה או הווידאו פורסמו ללא הסכמה – במיוחד אם הם חושפים את הילד בסיטואציה מביכה או פוגענית. (סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות)
• הצילום מבוצע במקום שבו מצופה לפרטיות, כמו בית פרטי או גן סגור. (סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות)
• עושים שימוש בתמונת קטין למטרת רווח (סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות)
• התמונה מפרסמת עניין שנוגע לצנעת חייו של הקטין (סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות)

בנוסף –

חוק הנוער אוסר על פרסום שמו של קטין, או כל פרט אחר שעשוי להביא לזיהוי שלו, בין היתר על ידי צילום. בנסיבות מסוימות –

למשל אם הקטין הובא לבית משפט, ניסה להתאבד, אם הוא חשוד בעבירות מסוימות ועוד.

כמו כן חוק הנוער אוסר על פרסום תמונת עירום של קטינים מתחת לגיל 5.

חשבת שמותר? 5 מיתוסים על צילום קטינים ששווה להכיר

1. "אבל זה מקום ציבורי, אז מותר לי לצלם, נכון?"

לא בדיוק. חוק הגנת הפרטיות קובע חריגים גם בטענה כזו. כשמדובר בקטינים, הסכמת ההורים היא קריטית – גם אם מדובר ברחוב.

זאת מפני שקיימת רגישות מוגברת לפרטיות של קטינים. מכיוון שהם לא בהכרח מודעים למשמעויות של הצילום ולא יודעים תמיד לבטא את דעתם.

2. "אני לא פרסמתי את התמונה – אז אני מוגן!"

לא נכון. עצם הצילום, אם הוא נעשה ללא אישור, עשוי להיחשב הפרה חמורה של פרטיות.

3. "אני צילמתי וזה בשביל אירוע חברים פרטי בלבד"

האחריות עדיין קיימת לפי חוק.

4. "אין לזה באמת סנקציות רציניות, הרי לא מדובר על משהו מסחרי"

מעבר לקנסות שעלולים להגיע לעשרות אלפי שקלים, תדמיתך (או זו של העסק שלך) עלולה להיפגע בצורה שלא תשתקם בקלות.

5. "זה רק סטורי, מחר זה ייעלם"

לא מבחינה חוקית. גם אם החומר זמין לשעות בודדות, עצם העלאתו היא עבירה פוטנציאלית.

מי אחראי? ההורים, הצלם או הפלטפורמה?

אחת השאלות המעניינות ביותר בתחום זה היא חלוקת האחריות בין כל הצדדים.

אם אתה מעלה תמונה לפייסבוק או אינסטגרם, האם הרשת החברתית תישא באחריות?

בפועל, האחריות הישירה כמעט תמיד מוטלת על האדם שנקט את הפעולה.

עם זאת, פלטפורמות שהוקמה עליהן תלונה על הפרת פרטיות עשויות לשאת באחריות משנית,

ובמקרים מסוימים גם להידרש לפעול להסרה מהירה של התכנים הפוגעניים.

5 טיפים פרקטיים כדי לא להסתבך

• תמיד תבקשו אישור מפורש מההורים. אם למשל אתם מפעילים חוג או סדנה, הכינו טופס הסכמה מסודר ופרטו בו מה תעשו עם התמונות.
• זכרו שהרשת אינה שוכחת – חשבו פעמיים לפני שאתם מפרסמים. מוזמנים לעיין בהמלצות של רשות הגנת הפרטיות בנושא חשיפה ושיתוף מידע על ילדים ברשת.
• השתמשו בפלטפורמות עם רמות פרטיות מותאמות אישית.
• אם אתם צריכים לעשות שימוש מסחרי בתמונות וקיים אצלכם ספק – התייעצו עם עורך דין מומחה לתחום הפרטיות כדי להימנע מהפרות.

לסיכום – לחשוב פעמיים לפני שלוחצים 'UPLOAD'

אז נכון, אולי העולם הדיגיטלי מפתה ולכולנו יש נטייה לתעד ולשתף כל רגע קטן,

אבל כשזה נוגע לצילום ילדים – **עדיף להיות יותר זהיר על הצד הבטוח.** מעבר להיבטים המשפטיים,

יש כאן גם היבט ערכי של שמירה על פרטיות וזכותו הבסיסית של הקטין לחיים שלא יונצחו בצורה שעלולה להזיק לו או לבני משפחתו.

המלצה אחרונה? כשיש ספק, התייעצו עם עורך דין שמתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט. כמו עו"ד מוטי כהן למשל – כזה שמכיר את החוקים, ויודע להסביר ולפשט אותם עבורך.

מוזמנים ליצור קשר ליעוץ ראשוני