מדריך משפטי לצלמים

עו"ד מוטי כהן

27/06/2023

מאמרים חדשים באתר

עותק של מצגת - זכויות יוצרים וסוגיות משפטיות לבוני אתרים

דיני אינטרנט – הרצאה לבוני ומעצבי אתרים

ai copyright

פסק דין: זכויות יוצרים ובינה מלאכותית

רוצה לקבל למייל את המגזין "עניין רוחני"?

שיתוף המאמר

מדריך זה נועד עבורכם ועבורכן – צלמי וידאו וסטילס. המדריך מתמקד בתחומי דיני זכויות היוצרים לצלמים, הגנת הפרטיות והיבטים משפטיים נוספים.

משרדי מעניק ייעוץ משפטי לצלמים, מייצג בהפרות זכויות, עורך חוזים (חוזה לצילום מודל-דוגמן, חוזה למתן שירותים בצילום אירועים, חוזה למתן שירותי צילום עסקי, הסכמי שותפות ועוד). מוזמנים ליצור קשר – 0545445429

זכויות יוצרים על צילומים

חוק זכויות יוצרים קובע כי יצירת צילום מוגנת בתור יצירת אמנות.

צילומי סטילס מוגנים בזכויות יוצרים, ללא קשר לטכניקה שבה הם נוצרו: כלומר צילום דיגיטלי מוגן באותו אופן כמו צילום אנלוגי או כל טכניקה אחרת.

מהן הדרישות לכך שיצירת צילום תהיה מוגנת בזכויות יוצרים?

על הצילום להיות 'מקורי ויצירתי' – כעקרון, החוק לא מציב דרישות גבוהות כדי שיצירת צילום תהיה מוגנת.

יחד עם זאת, כדי שיצירה תזכה להגנה, מוטב שלפחות אחד מהגורמים הבאים יהיה מקורי :

  • תזמון של הצילום
  • בימוי הצילום: תאורה, תפאורה, טכניקה, בימוי של המצולם, בחירת זווית מסוימת וכו'

דוגמאות לסוגי צילומים מוגנים בזכויות יוצרים

צילומים אמנותיים, דוקומנטריים, חדשותיים, תיעוד של אירועים, תצלומי אוויר, תצלומי טבע, תצלומי תדמית צילומים מסחריים ועוד. בפועל, כמעט כל צילום שתעשו, יוגן בזכויות, וזאת בתנאי שתהיה יצירתיות ומקוריות מינימאלית.

אמצעי הצילום:

אין הבדל אם הצילום בוצע על ידי מצלמה דיגיטלית, אנלוגית, טלפון נייד או כל מכשיר דיגיטלי אחר.

מה שחשוב הוא המקוריות והיצירתיות שציינו למעלה.

תקופת זכויות היוצרים ביצירת צילום:

  • הכלל: הגנת זכויות היוצרים חלה עד 70 שנה מיום פטירת יוצר התמונה.

החריג לכלל – תקופת זכויות היוצרים בצילום שנוצר לפני 25.5.2008  תהיה ל-50 שנים בלבד.

  • אם הצלם אינו ידוע, תקופת זכויות היוצרים תהיה 70 שנים מיום הפרסום שלה
  • אם בעלי היצירה היא המדינה – תקופת זכויות היוצרים תהיה 50 שנים ממועד היצירה
  • לקריאה נוספת בנושא תקופת זכות היוצרים

מי הבעלים ביצירת צילום?

שימו לב, שזהות הבעלים ביצירת צילום משתנה לפי נסיבות המקרה:

  1. כלל ה'אצבע' – כיוצר של יצירה, הצלם הוא הבעלים הראשון של היצירה.
  2. צלם שהוא עובד שכיר – יצירה שנוצרה על ידי עובד שכיר, במסגרת עבודתו, שייכת למעביד.
  3. צלם , נותן שירות, עצמאי – כעצמאי (פרילנס), היוצר הוא הבעלים של היצירה,  ולא המזמין!

יש לכך שני חריגים –

א. אם הצלם והמזמין הסכימו ביניהם שהמזמין יהיה הבעלים.

ב. אם הצילום הוא של דיוקן, אירועי משפחתי או אירוע פרטי אחר, המזמין הוא הבעלים.

  • צלם שעובד בשירות המדינה – הבעלים ביצירת הצילום תהיה המדינה.
  • יצירת צילום משותפת – לדוגמא, אם שני צלמים ביימו, תכננו והוציאו לפועל יחד יצירת צילום – זכויות היוצרים תהיינה של שניהם.

שימו לב ששאלת הבעלות לעיתים מורכבת. בנוסף, יש לה השלכות משמעותיות, למשל מי בעל זכות התביעה במקרה של הפרה.

באופן כללי, אני ממליץ לצלמים לעבוד עם הסכמים שמבהירים מי בעלי הזכויות. הסכמים כאלו יסייעו למנוע מחלוקות עתידיות.

מהן זכויות היוצרים של הצלם?

לבעל זכויות היוצרים, יש רשות בלעדית לעשות פעולות מסוימות ביצירה:

  • להעתיק את התמונה – למשל ליצור העתקים מיצירת צילום
  • לפרסם את היצירה 
  • לשדר את היצירה – לדוגמא במסגרת תכנית טלויזיה
  • להעמיד את היצירה לרשות הציבור – כלומר להעלות אותה לאינטרנט, היכן שכל אחד ואחת יכולים לצפות בה.
  • לעשות יצירה נגזרת – הכוונה כאן היא לעשות יצירה חדשה שמבוססת באופן מהותי על היצירה המקורית. לדוגמא – לקחת תמונה, לבצע עליה מספר שינויים ועריכות גרפיות, כך שנוצרת יצירה חדשה שמבוססת על המקורית.
  • למכור, להשכיר או לעשות כל פעולה מסחרית אחרת בצילום – כך למשל ניתן כיום למכור תמונות למאגרים דיגיטליים

כמו כן, לבעל זכות היוצרים יש סמכות ואפשרות לתת רישיון לכל אדם אחר לעשות אחת או יותר מהפעולות האלו.

מהי הזכות המוסרית של הצלם?

החוק מדבר על שתי זכויות מוסריות:

  1. זכות הצלם לקבל קרדיט – כפי המקובל באותו תחום – כך למשל בעיתון מקובל ששם הצלם יופיע לצד התמונה.
  2. הזכות שלא ייעשה סילוף או פגיעה ביצירה, באופן שיפגע בשם ובכבוד של היוצר – דוגמאות:

שימוש בתמונה לצרכים פוליטיים, ביזוי של אדם או מוסד באמצעות תמונה, ביצוע עריכות ושינויים באופן שפוגע באמן וכו'.

למשל , אם לקוח רוכש תמונה למטרה מסוימת, ולאחר מכן, מבצע שינויים מהותיים ביצירה, ועורך אותה בצורה שפוגעת באמן – הלקוח עשוי להיתבע בגין הפרת זכות מוסרית.

מה עושים במקרה של הפרת זכויות יוצרים בתמונה?

לא אחת אתם עשויים למצוא כי הופרה זכות יוצרים שלכם, במיוחד כיום, כאשר העתקה של תמונות באינטרנט היא פשוטה ומהירה.

מה עליכם לעשות אם גיליתם הפרה של זכויות יוצרים בתמונה?

  1. תעדו את ההפרות – בכל הדרכים שניתן – באמצעות צילומי מסך, הקלטת שיחה, שמירת עותקים פיזיים – כל אופן שבו תוכלו להוכיח ולהמחיש את ההפרה. רצוי להוסיף תאריכים ופרטים טכניים נוספים שיעזרו בשלב ההוכחה.
  2. יוצרים קשר עם עורך דין מומחה לזכויות יוצרים –  עורך הדין ידע לגבש אסטרטגיה נכונה בהתאם לנסיבות העניין. חשוב להדגיש ולהמליץ: לא לפנות באופן ישיר למפר הזכויות. מדוע? במצבים האלה יש חשיבות גבוהה למה נאמר או נכתב על ידי כל אחד מהצדדים. אתם לא רוצים לומר שום דבר שישמש לרעתכם.
  3. שליחת מכתב התראה – למכתב ההתראה יש מספר מטרות:
    1. הודעה למפר על ההפרה
    1. צמצום הנזק של הנפגע – המכתב יתן אפשרות למפר להפסיק את ההפרה – למשל להסיר תמונה מאתר
    1. להראות על תום הלב של הנפגע – שמנסה לצמצם נזקים ולהגיע לפתרון מוסכם מחוץ לבית המשפט
    1. הגעה לפשרה מוסכמת – חיסכון בזמן ובמשאבים כספיים לצלם.
  4. אם לאחר מכתב ההתראה, לא מגיעים לפשרה מוסכמת, השלב הבא הוא הגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

אכיפת הפרות- הגשת תביעה בבית משפט בגין הפרת זכות יוצרים

לצלם שזכותו הופרה, יש כמה אפשרויות לתבוע בגין הפרת זכויות היוצרים:

  1. הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות

היתרונות:

  1. בירור משפטי מהיר יחסית – בדרך כלל תוך מספר חודשים יתקיים דיון.
  2. חיסכון בעלויות – הצלם מייצג את עצמו, ככלל אסור להיות מיוצגים על ידי עורך דין.

חסרונות:

  1. נדרש שהלקוח יהיה בטוח בעצמו ובעל מסוגלות לייצג את עצמו ולהבהיר לשופט את נסיבות העניין.
  2. סכום הפיצוי מוגבל – תקרת הפיצוי בבית משפט לתביעות קטנות היא כ-36,400 ₪ נכון ל-2023.
  3. ניהול התביעה באופן מקצועי – ללא ייצוג משפטי, ייתכן שהצלם לא יהיה מודע למלוא זכויותיו, ויפספס נימוקים משפטיים להוכחה של התביעה שלו.

נדגיש, כי ניתן להיעזר בעורך דין לזכויות יוצרים בשלב עריכת כתב התביעה והייעוץ המשפטי לפני הדיון.

  • הגשת תביעה לבית משפט שלום – דיון מהיר

ניתן לקיים הליך משפטי בדיון מהיר, כאשר סכום התביעה הוא עד 75,000 ₪. היתרון הוא בכך שהבירור המשפטי יהיה מהיר יותר מתביעה 'רגילה'.

  • הגשת תביעה אזרחית בבית משפט שלום/מחוזי בהתאם לעניין– אם סכום התביעה גבוה מ-75,000 ₪, הצלם שזכותו הופרה רשאי לתבוע את המפר בתביעה אזרחית, בסכום של עד 100,000 ₪ לפי פיצוי ללא הוכחת נזק, או סכום גבוה יותר, אם יצליח להראות שנגרמו לו נזקים בשיעור התביעה.

הערכאה שבה תידון התביעה תיקבע לפי סוג התביעה, הסעדים המבוקשים ושווים. באופן עקרוני, תביעות כספיות בשיעור של עד 2,500,000 ₪ ידונו בבית משפט שלום.

זכויות יוצרים – תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק

החוק קובע הוראה שנותנת 'יתרון' מסוים לתובע:

מותר לו לתבוע סכום של עד 100,000 ₪, עבור כל הפרה וזאת מבלי להראות ולהוכיח לבית המשפט את הנזקים שנגרמו לו.

פיצוי זה נקרא "פיצוי ללא הוכחת נזק".

כאשר בית המשפט ידון בתביעה, הוא יחליט על גובה הפיצוי לפי הקריטריונים הבאים:

  1. היקף ההפרה – האם נעשתה הפרה מצומצמת או רחבה?
  2. משך הזמן שבו בוצעה ההפרה
  3. חומרת ההפרה
  4. הנזק הממשי שנגרם לתובע
  5. הרווחים שהפיק הנתבע כתוצאה מההפרה
  6. מאפייני הנתבע – לדוגמא, יינתן משקל אם הנתבע הוא חברה מסחרית, או עמותה ללא כוונת רווח
  7. טיב היחסים שבין התובע לנתבע
  8. תום הלב של התובע (מכאן גם החשיבות למכתב ההתראה ולניהול מושכל של התביעה)

מהם סכומי הפיצוי שנקבעים בבית המשפט?

קשה לומר באופן גורף, אבל ניתן לתת מספר דוגמאות:

  1. נתבעת העלתה לרשת האינטרנט 70 תמונות של מוצרים שצולמו על-ידי התובעת ועשתה בהם שימוש – נקבע כי תפצה את התובע ב- 50,000 ₪
  2. נתבעת שעשתה שימוש בתצלומי אוויר של התובע – 13,825 ₪ פיצוי עבור כל תמונה
  3. פירסום תמונות אוויר שצילם צלם מקצועי – 23,000, ו-15,000 ₪ פיצוי עבור כל תמונה
  4. העתקת 42 תמונות מאתרי תיווך נדל"ן – 48,000 ₪ פיצוי

חשוב לציין כי כמובן ישנם מקרים בהם נקבע סכום פיצוי נמוך יותר. אבל ככלל, בית משפט מתייחס ברצינות להפרת זכויות יוצרים של צלמים.

לקריאה נוספת בנושא פיצויים בתביעות זכויות יוצרים

פרטיות ולשון הרע – דגשים לצלמים –

על צלמים להכיר את הוראות החוק בנוגע להגנה על פרטיות המצולמים:

בהקשר של צילומים, חוק הגנת הפרטיות קובע כי הפעולות הבאות הן פגיעה בפרטיות:

  • צילום אדם ברשות היחיד ללא הסכמתו

מהי "רשות היחיד"? – למשל ביתו של אדם, אבל לא רק.

ב"רשות ביחיד" הכוונה היא למקומות שבהם אדם מצפה שהפרטיות שלו תישמר.

דוגמאות – מטופל אצל פסיכולוג, אדם בבית תמחוי, בית מרקחת וכו'.

שימו לב, שברשות הרבים אין איסור כללי לצלם אדם, וגם אין איסור לפרסם את הצילום.

אבל עדיין יהיו מקרים שגם צילום אדם ברשות הרבים יהיה אסור, מתי?

למשל, אם עצם הצילום מטריד או גורם אי נוחות למצולם.

שאלה: צילמתם אדם ברשות הרבים, מבלי להטריד אותו. האם מותר לפרסם את הצילום?

 כן, ובתנאי שהצילום אינו מבזה או משפיל את המצולם.

*שימו לב, אם יש ספק, מוטב להתייעץ, מפני שתחומים אלו 'אפורים' ונתונים לפרשנות.

  • פרסום צילום של אדם ברבים בנסיבות שהפרסום עלול להשפיל או לבזות

החוק מתייחס גם לפרסום תצלום של נפגע וגם לפרסום תצלום של אדם שנפטר,  אולם לאלו לא נתייחס במדריך זה.

נשים לב, שפרסום צילום של אדם, אשר עלול לבזות או להשפיל אותו, יכול להיחשב גם לשון הרע לפי החוק.

לדוגמא – פרסמתם תמונה של אדם לבוש בגדים מרופטים וקרועים –

במקרה כזה ייתכן ופגעתם בזכותו לפרטיות ולצד זאת גם פרסמתם לשון הרע

  • שימוש בתמונה של אדם לשם רווח – כאן הכוונה לשימוש בתמונה של מצולם למטרות רווח, בלי אישורו.

צילום ופרסום תמונות של קטינים

חוק הגנת הפרטיות לא מבדיל בין מבוגר לקטין. כך שההוראות שרשמנו רלוונטיות גם לקטינים:

  • אסור לצלם קטין ברשות היחיד, ואסור לפרסם צילום בנסיבות מבזות או משפילות.

אבל, חוק הנוער אוסר על פרסום שמו של קטין, או כל פרט אחר שעשוי להביא לזיהוי שלו, בין היתר על ידי צילום. בנסיבות מסוימות –

למשל אם הקטין הובא לבית משפט, ניסה להתאבד, אם הוא חשוד בעבירות מסוימות ועוד.

בנוסף אוסר חוק הנוער באופן כללי על פרסום תמונת עירום של קטינים מתחת לגיל 5.

מסקנה – אין איסור גורף על צילום ופרסום של תמונות של קטינים, ברשות הרבים.

אבל המלצה פרקטית – בגלל שקיימת רגישות מיוחדת, ובצדק, מומלץ מאד לקבל אישור מההורים.

מדוע? גם כדי להימנע חלילה מפגיעה בקטינים, וגם על מנת לחסוך ולהימנע מתביעות ודיונים משפטיים.

הערה לסיום החלק על הפרטיות – פגיעה בפרטיות יכולה להיגרם גם אם מפרסמים צילום של בית או רכוש אחר של אדם. לכן אם מתעורר אצלכם חשש באשר לחוקיות הצילום, מוזמנים להתייעץ.

זכות ה"פרסום" – דגשים לצלמים

הזכות לפרסום נועדה להגן על דמותו של אדם ולשלוט על הערך הפרסומי (והכלכלי) שאדם יצר לעצמו.

במילים אחרות, ידוענים (סלבריטים) זוכים להגנה משפטית כלפי שימוש במאפיינים שלהם – כולל הדמות והחזות שלהם, שמם ואף קולם. זכות הפרסום מאפשרת להם, ורק להם, להרוויח מהפרסום שלהם.

למה הכוונה? בר רפאלי דוגמנית מצליחה ופרזנטורית. אם צלם דוגמנות ישתמש בתמונה שלה לצורך קידום מוצר, בלי האישור שלה, הוא יפר את זכות הפרסום שלה.

ואכן, אחד מפסקי הדין הידועים בתחום עסק בהפרה כלפי בר רפאלי. נפסקו לטובתה 400,000 ₪ .

מה ההבדל בין פגיעה בפרטיות לבין הפרת זכות הפרסום?

חוק הגנת הפרטיות נועד למנוע עוגמת נפש או פגיעה אחרת לאדם כתוצאה מאובדן פרטיותו.

זכות הפרסום לעומת זאת, נועדה להגן על זכות קניינית-מסחרית של מפורסם, להפיק כסף ורווח מהפרסום שלו.

מסקנה – אם אתם מתעדים דמות ידועה ומפורסמת, היזהרו לא לעשות שימוש בתמונה בלי שקיבלתם אישור לכך.

חוזים והסכמים עבור צלמים:

כפי שראיתם במאמר זה, הבנה משפטית בתחום הצילום דורשת התמחות בזכויות יוצרים, פרטיות, לשון הרע, חוזים ועוד.

מדוע אתם צריכים חוזים?

החוזים וההסכמים לצלמים נועדו לכמה מטרות:

  • להגן על זכויות היוצרים שלכם
  • להגדיר איזה שימושים מותרים בתמונות?
  • לתת רישיונות ללקוחות או לצדדי ג'.
  • שמירה על המוניטין שלכם – למשל לאסור שינויים ועריכה של התמונה בניגוד לרצונכם.
  • להגדיר תנאים מסחררים– מועדי תשלום, תמורה וכו'
  • לייצר וודאות מול הלקוח

איזה חוזים והסכמים חשוב שיהיו לכם כצלמים?

  1. טופס ויתור/ריליס של המצולם
  2. הסכם שלכם למתן שירותי צילום – ביניכם לבין לקוחות
  3. הסכם בין צלם לבין שותפים ליצירה – במקרה של יצירות משותפות
  4. הסכם מתן רישיון – לגופי תקשורת , אתרים או כל אדם אחר שעושה שימוש בתמונות שלכם.
  5. לקריאה נוספת בנושא הסכמים מול גלריות ומוזיאונים

לסיכום

מאמר זה נועד לצרכי סקירה והעשרה. הוא אינו מהווה יעוץ משפטי. ככל שתצטרכו ליווי ויעוץ משפטי, אכיפה של הפרת זכויותיכם או עריכת הסכמים, אתם מוזמנים ליצור קשר באמצעות האתר, או בטלפון 0545445429. משרדי מתמקד בתחום זכויות היוצרים ומלווה אמנים, יוצרות, מוסדות תרבות ואמנות.

Photo by BRUNO CERVERA on Unsplash

שיתוף המאמר

עורך דין מוטי כהן

מעניק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות, עסקים, אמנים ויוצרים מכל התחומים, בנושאי קניין רוחני – לרבות חוזי עבודה, חוזים מול לקוחות וספקים, ייעוץ משפטי בנושא אינטרנט (עריכת תקנון, מדיניות פרטיות ותנאי שימוש), רישום סימני מסחר, הגנה על סודות מסחריים ומידע עסקי ועוד.

עוד מאמרים בנושא זכויות יוצרים

דיני אינטרנט – הרצאה לבוני ומעצבי אתרים

פסק דין: זכויות יוצרים ובינה מלאכותית

הוצאה לאור ובינה מלאכותית

דילוג לתוכן