כשהייתי ילד, אני והחברים היינו שומעים יחד מוזיקה, ומתווכחים 'מי יותר טוב', נירוונה או מטאליקה? פרל ג'ם או אליס אין צ'יינס, ובגרסה הישראלית – משינה או אתניקס? (סוג של עפרה VS ירדנה בגירסת שנות ה-90).
אני אהבתי את משינה, כמובן.
אבל כיום אני יודע לומר שכמוזיקאים אפשר ללמוד שיעור חשוב מאתניקס, גם בהיבט המוזיקלי, אבל גם בהיבט המשפטי והארגוני.
להקת אתניקס העזיבה את הקלידן שלה – תמיר קליסקי, שבתגובה תבע אותם ודרש מהלהקה לחדול משימוש בשם 'אתניקס' שהוא סימן מסחר רשום. הדיון הגיע עד לבית המשפט העליון, שקבע כי לנוכח ההסכם ביניהם, חברי הלהקה יכולים להשתמש בשם , במסגרת הפעילות המוזיקלית של ההרכב ( אגב גם תמיר קליסקי רשאי) וכך למעשה התאפשר המשך פעילות הלהקה.
אבל.. תארו לכם אם בית המשפט היה פוסק אחרת, מה היתה המשמעות עבור הלהקה אם לא היו יכולים להשתמש בשם אתניקס שפרסם אותם כל השנים??
מה ש'הציל' את חברי ההרכב במקרה הזה היא העובדה שהיה ביניהם הסכם חתום שהסדיר את היחסים ביניהם וכלל התייחסויות גם באשר למקרה של פירוק.
מה אתם.ן, כהרכב חדש , או ותיק, יכולים ללמוד מזה?
כאשר מקימים להקה, התשוקה המוזיקלית בוערת – תוך כדי כתיבה, עיבוד, הפקה והקלטות, אין הרבה קשב ופנאי לחשוב על היבטים אחרים שיכולים להיות משמעותיים מאד ללהקה בעתיד, במיוחד אם היא תתפרסם ותצליח.
חשוב לזכור, כי ללהקה ולחברים בה יש 'נכסים' רבים – טקסטים, לחנים ועיבודים, אתר ועמודים עסקיים ברשתות, הקלטות, שם (ומוניטין), לוגו, עיצובים ועוד.. בשפה המשפטית נכסים אלו נקראים "קניין רוחני".
בתחילת הדרך, לרוב, השווי של נכסים אלו נמוך, אולם עם התמדה, עבודה קשה וגם מזל, שוויים עשוי לעלות ולהאמיר עם השנים והם יכולים להפוך לאפיק פרנסה לחברי הלהקה.
גם אם בתחילת הדרך לא מקדישים לכך כל מחשבה, או מניחים ש"לנו זה לא יקרה"
לצערנו מחלוקות או סכסוכים בין חברי להקה הם לא דבר כה נדיר ( מה למוזיקאים יש אגו? רק למתופפים )
לכן כדאי ורצוי להקדיש זמן במסגרת תהליך בניית וגיבוש ההרכב לכל מיני תרחישים וסוגיות שיכולות להתעורר. מה למשל?
- כיצד ועל שם מי רושמים את הבעלות ביצירות – שאלה חשובה בעיקר כאשר תהליך היצירה – כתיבה הלחנה ועיבוד – מתבצע באופן קבוצתי. האם רושמים על שם חלק מהנגנים או על כולם? לשאלת הבעלות יש משמעות כבדה – למשל אם רוצים למסחר שיר, לסנכרן אותו בפרסומת, סדרה או סרט אז ההחלטה היא של בעל הזכות. בנוסף בעל הזכות רשאי לעשות יצירה נגזרת (כמו תרגום של שיר לשפה נוספת) והוא זה שרשאי למכור אותה לאחר או לתת רישיון שימוש. עוד על מסחר בזכויות יוצרים ניתן לקרוא במאמר כאן.
- מה עושים במקרה שאחד החברים/ות רוצה לעזוב? או שההרכב מעוניין להשתחרר ממנו/ה? כיצד מסדירים את ה'פרידה' מחבר בלהקה? מה הוא לוקח אתו, למה הוא זכאי, האם הוא ממשיך לקבל תמלוגים או תשלומים עבור התקופה שבה היה חבר בלהקה?
- מה אופן חלוקת התמלוגים בין חברי ההרכב ?
- למי שייכים הנכסים הרוחניים/דיגיטליים של ההרכב – לוגו, סימן מסחר, אתר אינטרנט, פייסבוק?
כיום השווי של דף אמן מצליח, רשימות תפוצה או אתר מוצלח עשוי להיות גבוה למדי.
תארו לכם שרק לאחד מחברי ההרכב יש admin על הרשתות החברתיות והוא עוזב בזעם את ההרכב. מי יכול לנהל את העמודים אז?
או כמו במקרה של אתניקס, האם מוביל הלהקה, שהלחין וכתב יכול לפרוש ולקחת אתו את שם ההרכב, למרות ששאר החברים השתתפו וניגנו יחד במשך שנים?
5. מה עושים במקרה של מחלוקות יצירתיות ? מה מנגנון קבלת ההחלטות בהרכב?
למשל אם מקבלים הצעה לפרסם בנק עם אחד השירים המצליחים ואין הסכמה בין החברים, איך מגיעים להחלטה – הרוב קובע? צריך החלטה פה אחד
6. מה עושים עם רווחי הלהקה? האם מחלקים בין כולם, או שמשאירים חלק לקידום ופיתוח של ההרכב? להקלטות נוספות קידום ושיווק?
במובנים מסוימים, ניהול להקה דומה לניהול שותפות עסקית. כמו שחשוב לנסח הסכם בין שני שותפים שמנהלים עסק, כך מומלץ להסדיר את הקשר בתוך הרכב מוזיקלי. בטח אם לוקחים בחשבון שזה תחום אמוציונאלי במיוחד.
המנגנון להסכם יכול להיות הסכם חתום, הסכם שותפות או אפילו התארגנות כחברה אם היקף העבודה של הלהקה מצדיק זאת. אך העיקר הוא להסדיר זאת בכל צורה שהיא. כעקרון אתם יכולים לנסח את הדברים ביניכם, אולם עדיף ומומלץ להיעזר בעורך דין מומחה לזכויות יוצרים, שמכיר את החוק והפסיקה בתחום וידע לתת מענה הולם למאפיינים הייחודיים שלכם בלהקה.
נכון, ניסוח הסכם הוא לא האקט הרומנטי של ייסוד להקה והוא עלול לעורר ויכוחים או אי –הסכמות. אבל, החוזה, כפי שמרמז שמו, נועד לחזות אירועים עתידיים, ולהגדיר מראש מה יקרה באותם מקרים של אי הסכמות. עדיף לדון ולקבל החלטות בנושאים האלו בהתחלה, במקום להגיע למחלוקת כששני הצדדים רבים ולא מדברים זה עם זה.
המסקנה היא, לא להזניח את הנושאים הללו. תתייחסו להרכב באותה רצינות שהייתם מייחסים לעסק שאתם מקימים – לא הייתם חושבים להכניס שותפים לעסק חייכם מבלי להגדיר אחריות, תפקידים, סמכויות, נכון?
נקודה לסיום, הדברים האלו נכונים לכל שותפות יצירתית שהיא – למשל קואופרטיבים, אמנים שפועלים ויוצרים יחד או אפילו מעצבים שעובדים יחד בסטודיו.
קרדיט דימוי – caleb-george on unsplash
