הגנת 'זוטי דברים' בזכויות יוצרים

במאמר הזה אכתוב על פסק דין מסקרן שהתפרסם לאחרונה (אוגוסט 2022) ועוסק בהגנת 'זוטי דברים' בזכויות יוצרים וקניין רוחני.

הקדמה

מדי פעם אני מייצג לקוחות שקיבלו מכתבי התראה על הפרת זכויות, או נתבעו בגין הפרות שוליות ביותר.

דוגמאות?

  • בעלי אתר שנתבעים על תמונה שמופיעה באתר, בעמוד שכלל לא מקושר כלפי חוץ (התובעים משתמשים בתוכנות סריקה כדי לאתר הפרות)
  • תביעות על פרסום תמונה באלבום פייסבוק, שזכה לצפיות בודדות
  • תמונה שהופיעה לדקות ספורות באתר ומיד הוסרה

אין מה לומר, אם להשתמש במילים לא משפטיות, רבות מהתביעות האלה פשוט מעצבנות. מצד אחד ברור שהנתבעים פעלו בתמימות ושלא היתה להם כל כוונה להפר זכויות. מצד שני, במצב החוקי הקיים, חוק זכויות יוצרים מאפשר לתבוע גם בגין הפרות כאלו, בלי להוכיח נזק.

ישנם כאלה שהופכים תביעות אלו למעין מקצוע. בעזרת סריקות באינטרנט מאתרים הפרות (כאשר חלקן כמובן מהוות הפרות חמורות שמוצדק לתבוע בגינן) ותובעים באופן סדרתי. הנתבעים מצידם, נאלצים או לשלם סכומי פשרה לא מבוטלים, או לנסות להתגונן בבית המשפט.

פסק הדין – זוטי דברים בזכויות יוצרים

לאחרונה פורסם פסק דין בבית משפט השלום בהרצליה, שבו השופט עשה שימוש בסעיף משפטי מעניין שיכול 'לסנן' לא מעט תביעות מסוג זה – סעיף 'זוטי דברים'. שווה להרחיב על כך את הדברים.

בקצרה, נסיבות פסק הדין הן אלו:

הנתבעת מנהלת אתר אינטרנט, והעלתה פרסומת להרצאה של טל ברודי, יחד עם תמונה שצולמה על ידי התובע – צלם במקצועו. המודעה פורסמה במקור על ידי בנו של טל ברודי בעמוד הפייסבוק שלו.

לנתבעת יש היכרות קודמת עם משפחת ברודי, והיא קיבלה את המודעה והתמונה מבנו של טל ברודי, היא חשבה לתומה כי מותר לה לעשות במודעה שימוש ולפרסמה.

התובע מצידו, טען כי הנתבעת הפרה את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית שלו בתמונה, ותבע פיצוי של 40,000 ₪.

מה הוחלט בבית המשפט?

התביעה נדחתה, מכיוון שהנתבעת הצליחה להראות שבנסיבות האירוע, היה לה אישור והסכמה מצד משפחת ברודי לשתף את המודעה והתמונה.

לצד זאת, וכאן אנו נוגעים בנקודה חשובה, נימק השופט ואמר, כי אף אם לא היה לה אישור, הפעולות שהיא עשתה נחשבות "זוטי דברים" ועל כן אינן מהוות הפרה.

זהו נימוק חשוב (ואף חריג בנוף המשפטי בקניין רוחני) וכדאי להתעכב עליו רגע, מאחר ולדעתי הוא יכול להוות טענת הגנה חזקה, בלא מעט מקרי הפרות שאני נתקל בהן.

מה המשמעות של 'זוטי דברים' או 'עניין של מה בכך' בזכויות יוצרים?

חוק זכות יוצרים קובע כי הפרת זכות היא "עוולה אזרחית" לפי פקודת הנזיקין, ולכן סעיף 4 לפקודה – "מעשה של מה בכך" – חל:

4) "לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך."

במילים פשוטות, המשמעות של הסעיף היא, שכאשר ההפרה היא שולית, כמעט ללא משמעות וללא השלכות, כזו שאפשר לבטל אותה בקלות, אז לא יראו אותה כעוולה.

ההיגיון בכך הוא שראשית לא נגרם נזק, ושנית, לא להכביד על המערכת השיפוטית בתביעות מיותרות.

מהצד השני, חוק זכויות יוצרים קובע במפורש שניתן לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק.

השופט מיישב בין הדברים ואומר שתפקיד בית המשפט הוא לבחון את כלל נסיבות המקרה, ולראות האם קיימות הצדקות שלא לפסוק בכלל פיצויים. כפי שהוא מפרש את החוק, בית המשפט אינו חייב לפסוק פיצויים, אלא רשאי.

במילים אחרות, הגנת 'זוטי הדברים' תהיה המצב החריג, שבו למרות שהחוק מתיר תביעה בלי להוכיח נזק, עדיין יקבע בית המשפט כי לפי נסיבות המקרה לא מוצדק לפסוק פיצויים.

איזה שיקולים ישקול בית המשפט לפני שיקבע אם התביעה היא 'זוטי דברים'?

בית המשפט יתחשב ב:

  • היקף ההפרה
  • משך הזמן שלה
  • נזקים שנגרמו לתובע
  • תום הלב של הצדדים
  • ונסיבות אחרות כפי שיראה לנכון.

בנסיבות המקרה הזה, קבע בית המשפט שההפרה היתה 'זוטי דברים', או 'עניין של מה בכך' מהסיבות הבאות:

  1. הנתבעת הראתה שלא היו בכלל כניסות לעמוד באתר.
  2. הנזק , או הפגיעה שנגרמו לתובע עם מזעריים.
  3. בית המשפט מצא את הנתבעת תמת לב ברמה גבוהה. לדעת השופט הנתבעת פעלה בתמימות ותוך רצון לסייע לבנו של טל ברודי.
  4. שיתוף המודעה והתמונה נעשו שלא למטרות רווח.

לסיכום

אני יודע שיש שיאמרו כי בתביעות הפרת זכויות יוצרים וקניין רוחני לא ראוי לשלול תביעות בגין 'זוטי דברים', יש לכך נימוקים. אחת מהסיבות העיקריות היא שפעמים רבות קשה להוכיח נזק ממשי לתובע, והדרך להתגבר על כך היא בעזרת פיצוי ללא הוכחת נזק.

יחד עם זאת, קשה להתעלם מכך שקיימות תביעות קטנוניות, שלא לומר תביעות סרק. לדעתי לפחות ראוי בהחלט שבית המשפט לא יחמיר שלא לצורך עם נתבעים תמימים שפעלו בתום לב, וודאי כאשר לא נגרם כל נזק לתובע. יש כאן איזון מורכב, אבל בדיוק לשם כך נועדו בתי המשפט. לכן הגנת זוטי דברים בזכויות יוצרים חשובה ומשמעותית בעיני.

מסקנות?

  1. ראשית, הקפידו שאתם לא מפרים זכויות – בעצמכם, על ידי ספקי שירות שלכם (מעצבים, בוני אתרים וכו').
  2. השתדלו שיהיו לכם הסכמים מול הספקים עם סעיפי שיפוי ופיצוי במקרי הפרות.
  3. אם נתקלתם במכתב התראה קטנוני, או בתביעה שלדעתכם היא סרק. דעו כי יש לכם אפשרויות להתגונן. חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום ולא לפעול על דעת עצמכם, שכן זה עלול לפגוע בסיכויי ההגנה שלכם.

פסק דין 21533-12-19 רחמני נ' שוורצמן

הכותב לא ייצג בהליך, אין לראות באמור ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה

דילוג לתוכן