האם מותר לבצע סריקת (גרידת) אתרים – Data Scraping? עדכון ינואר 2025

עו"ד מוטי כהן

07/06/2023

מאמרים חדשים באתר

זכויות יוצרים וסימני מסחר

שאלות נפוצות: מה ההבדל בין זכויות יוצרים לסימן מסחרי?

נגישות אתרי אינטרנט

תביעות נגישות אתרים: כיצד להימנע מתקלות משפטיות?

רוצה לקבל למייל את המגזין "עניין רוחני"?

שיתוף המאמר

מבוא – סריקת אתרים – מידע משפטי

סריקת, או גרידת מידע (באנגלית data scraping) – היא טכניקה שבאמצעותה סורקים ו/או מעתיקים ו/או מעבדים מידע מתוך אתרי אינטרנט, באופן אוטומטי – באמצעות אלגוריתמים, רובוטים וכד'.

יזמים רבים משתמשים בסריקת ושאיבת אתרים, לצורך פיתוח אפליקציות שונות.

הסריקה ושאיבת המידע מאפשרים להשיג מידע רב, ולעשות בו שימוש לצרכים שונים, לרבות למטרות מסחריות.

בישראל, נכון ליום עריכת המאמר, אין חוק ו/או פסיקת בית משפט מנחה, אשר אוסרת באופן גורפת שאיבת מידע מאתרים.

חוק המחשבים משנת 1995 אמנם קובע בסעיף 2 כי: "אין לשבש את פעולתו התקינה של מחשב, או להפריע לשימוש בו". אולם, סריקת ושאיבת מידע לאו דווקא גורמות לפגיעה כזו.

בארצות הברית פורסם פסק דין בתאריך 23.1.2024, בתביעה בין חברת META (פייסבוק) לבין Bright Data. מטא תבעו בגין גרידת מידע שלא כדין בפלטפורמת פייסבוק.

בית המשפט דחה את תביעתם, ונימק זאת כך – תנאי השימוש של פייסבוק אוסרים על גרידת מידע, וזאת על ידי משתמשים רשומים בלבד. חברת מטא לא הצליחה להראות ש-Bright Data , גירדה מידע אשר חשוף רק למשתמשים רשומים ולכן נקבע שלא הפרו את תנאי השימוש של הפלטפורמה. בית המשפט עוד קבע שתנאי השימוש חלים רק על משתמשים רשומים ולא על מי שאינו רשום וחשוף למידע חופשי וגלוי לכל.

קישור לפסק הדין המלא

האם, ובאילו תנאים סריקת ושאיבת מידע תהיה לפי הדין?

ראשית חשוב לציין כי מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי, אלא סקירה והעשרה בלבד.

חוקיות סריקה ושאיבת המידע תקבע כפי הנראה על פי מספר פרמטרים, וביניהם:

  • האם הפעולה גורמת להפרה של חוק זכויות יוצרים?
  • האם סריקת ושאיבת המידע גורמת לפגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות?
  • האם נגרמות עוולות מסחריות כלפי האתרים הנסרקים? למשל: האם נעשית גניבת עין? פגיעה במוניטין של האתר הנסרק? האם יש הטעיית לקוחות? האם נגזלים סודות מסחריים מהאתר הנסרק?
  • האם נעשה שימוש פוגעני כמו הסתה, אלימות, לשון הרע, מטרות גזעניות וכיוב'
  • האם נגרמת פגיעה באתר שנסרק באופן שיוצר הפרה של חוק המחשבים?
  • האם המידע היה חשוף וגלוי לכל, או שהיה נדרש להירשם לאתר כדי לראותו?
  • מה תנאי השימוש קובעים ביחס לגרידת המידע?

היחס שבין תקנון אתר לבין סריקת מידע

לעיתים, סעיפים בתקנון האתר אוסרים על סריקתו וכן אוסרים הפעלת רובוטים ו/או אלגוריתמים למטרות איסוף ושאיבת מידע וכיוב'.

יחד עם זאת, ולמרות האיסור בתקנון, בית המשפט הישראלי קבע במספר מקרים כי אם החוק קובע במפורש שלא קיימת הגנת קניין רוחני, תקנון אתר לא יכול לגבור על כך ואינו יכול ליצור הגנה נוספת 'יש מאין' אשר תגבר על הוראות החוק הראשי. זאת מכיוון שקיימים אינטרסים חברתיים אשר מצדיקים איסוף ושימוש במידע. כידוע, דיני הקניין הרוחני מאזנים בין אינטרס עידוד היצירה והפצת הידע, לבין האינטרס שבהגנה על קניינם של היוצרים.

כלומר, הוראה בתקנון שאוסרת העתקה ו/או איסוף במידע, לא בהכרח תחייב, ובית משפט לאו דווקא יאכוף הוראה כזו. [1]

יחד עם זאת, ישנה מגמה בבתי משפט בעולם (ובאופן ספציפי בארה"ב כפי שהוצג לעיל) אשר עשויה לתמוך באיסור גרידת מידע, וזאת כאשר מדובר במשתמש רשום, ותנאי השימוש אוסרים זאת במפורש.

לכן מומלץ בהחלט לפנות לעורך דין בתחום דיני האינטרנט על מנת לקבל ייעוץ משפטי ולצמצם סיכונים משפטיים.

Data Scraping  והגנת הפרטיות

כאשר מבצעים scraping יש לתת את הדעת על נושא הגנת הפרטיות.

האם פעולת גרידת המידע שואבת מידע אישי ?(ויש לשים לב כי ההגדרה למידע אישי היא רחבה ביותר,

וכוללת כמעט את כל סוגי המידע אודות אנשים).

ככל שנאסף מידע אישי, בהחלט עשויה להיגרם הפרה של דיני הפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות שכדי לבצע פעולות של עיבוד מידע אישי, נדרשת הסכמה מצד נשוא המידע,

או אישור אחר שמקורו בחוק הישראלי.

ככל שאין אישור כזה, עיבוד המידע עלול להוות הפרה, שלצידה סנקציות כגון עיצומים כספיים, עילה לתביעות, ואולי אף עבירה פלילית.

שאיבת מידע וסריקת אתרים – המלצות מעשיות

  • הימנעו מגרימת עוולות מסחריות (למשל תחרות שאינה הוגנת)
  • אל תכבידו ואל תפגעו בפעילות האתר שנסרק
  • הימנעו מהפרות זכויות יוצרים
  • הימנעו והזהרו מפגיעה בפרטיות

כאמור, מומלץ ורצוי לפנות ליעוץ משפטי, של עורך דין אשר מתמחה בדיני אינטרנט וקניין רוחני. זהו תחום דינמי ומתפתח ויש לעקוב אחרי עדכונים ופסקי דין רלוונטים.

אם אתם בתהליך פיתוח של אתר, פלטפורמה או אפליקציה, מוזמנים לפנות לקבלת יעוץ משפטי.

משרדי מלווה ומייעץ ליזמים בתחום דיני האינטרט ובתחומים נוספים.

Photo by Markus Spiske on Unsplash


[1] ה"פ 11022-03-09 ג'וב מאסטר בע"מ ואח' נ' אול יו ניד בע"מ

1074/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' אול יו ניד בע"מ ואח'

 

שיתוף המאמר

עורך דין מוטי כהן

מעניק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות, עסקים, אמנים ויוצרים מכל התחומים, בנושאי קניין רוחני – לרבות חוזי עבודה, חוזים מול לקוחות וספקים, ייעוץ משפטי בנושא אינטרנט (עריכת תקנון, מדיניות פרטיות ותנאי שימוש), רישום סימני מסחר, הגנה על סודות מסחריים ומידע עסקי ועוד.

עוד מאמרים בנושא דיני אינטרנט זכויות יוצרים

שאלות נפוצות: מה ההבדל בין זכויות יוצרים לסימן מסחרי?

תביעות נגישות אתרים: כיצד להימנע מתקלות משפטיות?

מועדוני לקוחות והחשיבות של שמירה על פרטיות הלקוחות

דילוג לתוכן